איך להתכונן למבחן ISTQB®
איך להתכונן לבחינת ההסמכה של ISTQB® Foundation Level
מאת: מיכאל שטאל, מנהל בחינות ITCB.
פורסם לראשונה ב2016, עודכן בפברואר 2025.
הקדמה
קודם כל – שימו לב לכותרת! אמנם לא מעט ממה שכתוב כאן רלוונטי גם להסמכות מתקדמות יותר, אבל הוא נכתב כשלנגד עיני הסמכת הבסיס.
אני מתייחס הרבה ל"תוכנית הלימודים": המסמך של ®ISTQB שמתאר את הנושאים שההסמכה כוללת ושזמין לכל דורש באתר של ITCB, בשפת המקור (אנגלית) או בתרגום לעברית. לפעמים אקרא למסמך הזה "הסילבוס". הכוונה לאותו דבר.
הפרטים בהמשך רלוונטיים ביותר למי שמתכונן לבחינת ההסמכה בלמידה עצמית ולא בקורס, אבל כמובן יכולים לעזור למי שמשתתף בקורס – אם כי במקרה כזה הייתי מצפה שרוב מה שכתוב כאן כבר נאמר בכיתה.
מבנה הבחינה
על מנת להתכונן לבחינת ההסמכה, טוב להבין את מבנה הבחינה. על מנת להבטיח עקביות והגינות, הארגון הבינלאומי להסמכת בודקי תוכנה (®ISTQB) פיתח מבנה בחינה קפדני וכן קווים מנחים לפיתוח שאלות הבחינה אשר אומצו ע"י כל הסניפים המקומיים של הארגון ומרכזי הבחינות.
הבחינה כוללת 40 שאלות "רב-ברירה" (multi-choice; מה שקרוי במקומותינו "שאלות אמריקאיות"). אורך הבחינה נקבע ל-60 דקות והיא תוכננה כך שניתן יהיה להעריך את הידע וההבנה של הנבחנים לגבי נושאי הבחינה, כמפורט בתוכנית הלימוד (סילבוס). יש להשיג ציון של 65% ומעלה על מנת לעבור בהצלחה את הבחינה (כלומר: מינימום של 26 תשובות נכונות מתוך 40).
בישראל ניתן להיבחן בשפות: עברית ואנגלית. נבחנים שבוחרים להיבחן בשפה שאינה שפת האם שלהם, יידרשו להצהיר על כך בטופס מתאים ויקבלו תוספת של15 דקות (זמן בחינה כולל של 75 דקות).
מבנה הבחינה הוא אחיד בכל העולם, מה שמאפשר ל ®ISTQB ולסניפים המקומיים למדוד את יכולת הנבחנים אל מול בסיס של תקן מקצועי אחיד.
תוכנית הלימודים להסמכה בסיסית (Foundation Level)
אחת המטרות המוצהרות של ®ISTQB היא לייצר מערכת מושגים אחת המקובלת ומובנת על כל העוסקים בתחום. לכן, חלק ממה שכלול בתוכנית הלימודים הם הגדרות והסברים של מושגים. כתוצאה מכך, חלק מהשאלות במבחן הן על... הגדרות והסברים של מושגים.
שמעתי לא מעט טענות נגד זה: מה חשוב כל כך לדעת מה כל מושג אומר? למה אני צריך לזכור את זה בעל-פה?
לגבי החשיבות של מערכת מושגים מקובלת וידועה, אני מציע שתשאלו את אנשי בבל מה דעתם על היעילות של ארגון שבו קבוצות שונות קוראות לאותם דברים בשמות שונים. קרה לי כבר מספיק פעמים שהשתתפתי בישיבות שבהן שני אנשים דיברו על Test Plans ולקח זמן רב להבין שהם לא מדברים על אותו דבר... ולגבי זכירה בעל-פה: נכון שזה נשמע קצת מיושן לזכור הגדרות של מושגים, כי הרי יש היום את Google ו-ChatGPT אז לא צריך לזכור כלום; מצד שני, קשה לנהל דיון אינטליגנטי אם בן שיחך עוצר מידי כמה משפטים על מנת להתייעץ במילון.
אז כן: לטעמנו, על מומחה בתחום להכיר את המובן של מושגי היסוד ואת סדר הדברים הנכון של תהליכים מקובלים.
למה אני מזכיר את זה בהקשר של המבחן? כי מבנה המבחן מושפע מהגישה של הסילבוס, והבנה של הגישה מקילה על הבנת המבחן ועוזרת בהכנה אליו.
רמות ידע ומבנה בחינה
תוכניות הלימוד של ISTQB מגדירות מטרות לימוד (Learning Objectives – LO). לכל מטרת לימוד מוגדר רמת הידע הנדרשת עבור מטרת הלימוד. ההגדרות של רמות הידע נקבעו על פי הטקסונומיה של בלום (באנגלית: Bloom's taxonomy). הטקסונומיה של בלום היא "כלי לסיווג מטלות למידה על פי רמת החשיבה שלהם. היא בנויה משש רמות חשיבה באופן מדרגי מהפשוט אל המורכב, כך שהשגת רמה קוגניטיבית בשלב גבוה, מותנית בהשגת רמות קודמות לה" (ויקיפדיה). רמות הידע מסומנות מ- K1 (רמת הידע הנמוכה ביותר) עד ל- K6 (רמת הידע הגבוהה ביותר).
יש הרבה חומר על הנושא ברשת, למי שמעוניין להבין זאת עוד לעומק, אבל לצורך הדיון כאן מספיק להבין באופן כללי את המשמעות של רמות הידע הרלוונטיות לתוכנית הלימודים הבסיסית. רמות הידע הרלוונטיות הן 1K, 2K, 3K, ומשמעותן היא:
- K1 : זיכרון, זיהוי.
- K2 : הבנה, הסברה, נימוק, השוואה, מיון, הבאת דוגמה, סיכום.
- K3 : יישום, שימוש
אפשר לראות הסבר מפורט יותר על נושא הרמות ידע (עם דוגמאות) בנספח א' בקובץ של הסילבוס להסמכת הבסיס.
לכל מטרת לימוד בתוכנית הלימודים נקבעה רמת הידע הנדרשת. רשימת מטרות הלימוד מופיעה בראש כל פרק יחד עם רמת הידע הנדרשת במטרת לימוד זו. לדוגמה:
המספר של מטרת הלימוד עוזר לזהות את הסעיף בתוכנית הלימודים שדן במטרה זו (הערה: במעט מאוד מקרים יתכן שסעיף מסוים מכסה יותר ממטרת לימודים אחת, ואז ההתאמה בין שתי הספרות האחרונות של מספר המטרה, לבין הסעיף שמכסה אותה היא לא 100% פיקס).
חלוקת השאלות בבחינה באופן הבא:
- 20% מהשאלות יהיו ברמת ידע K1(8 שאלות מתוך ה-40)
- 60% מהשאלות יהיו ברמת ידע K2(24 שאלות מתוך ה-40)
- 20% מהשאלות יהיו ברמת ידע K3(8 שאלות מתוך ה-40)
עוד על רמות ידע
כאמור, לכל מטרת לימוד הוגדרה רמת ידע נדרשת; כלומר, בחלק ממטרות הלימוד יש דרישה לרמת ידע של K1, לחלק רמת ידע של K2, ולחלק רמה של K3.
שאלות K1 פשוט דורשות להוכיח שאתם זוכרים את החומר. בדרך כלל זה אומר שהתשובה לשאלה כתובה (במדויק או קרוב לכך) בסילבוס. שימו לב שאמרתי "בדרך כלל" ו"קרוב לכך". לפעמים זה ציטוט מדויק, ולפעמים זה ציטוט חלקי או אמירת אותו דבר רק במילים אחרות.
זה אומר שכדי לענות בהצלחה על שאלות K1 צריך לזכור חומר.
למרות שכביכול יש כאן זכירה בנאלית של מושגים, זה לא ממש ככה. אם למדתם את החומר כראוי, הרי שרוב המושגים הם הגיוניים, כך שמתוך הבנת משמעות המושג (ידע!), תוכלו לבחור את המשפט שמתאר אותו נכונה (בכלל – המון מהחומר בתחום הבדיקות יושב יפה תחת ההגדרה של "הגיון בריא"). ובכל זאת: זיכרון טוב יעזור כאן, ומי שמתקשה לזכור, טוב יעשה אם יחזור על החומר מספר פעמים.
בראש כל פרק בחומר הלימוד מופיעה רשימה של מונחים (terms). ההגדרה הרשמית של מונחים אלה מופיעה במילון המונחים של ®ISTQB בכתובת https://glossary.istqb.org . הגדרות של הרבה מהמונחים תורגמו לעברית, אם כי לא כולם. שימו לב שהמילון מכיל מונחים לכל תוכניות הלימודים של ®ISTQB - גם אלה המתקדמות. על כל מונח במילון המונחים כתוב לאיזה תוכניות לימודים הוא רלוונטי. עבור חלק מתוכניות הלימוד הוגדר שאפשר לכתוב שאלות ספציפיות, ברמה של K1, על המשמעות של מושגים. במבחן של תוכנית הלימודים הבסיסית אין שאלות כאלה. למרות זאת, כדאי מאוד ללמוד את ההגדרות והמשמעות של כל המושגים, שכן אנחנו משתמשים בהם באופן חופשי בטקסטים של השאלות (ואחר כך גם בחיים עצמם!). אי ידיעת המושג תגרור אי הבנה של השאלה, ומכאן קצרה הדרך לבחירת התשובה הלא נכונה.
20% משאלות הבחינה הם ברמה של K1 (8 שאלות). שימו לב שלא באמת דורשים מכם לדעת את החומר בעל-פה, כי המבחן מורכב משאלות בחירה. כלומר, הטקסט ניתן לכם. אתם רק צריכים לזהות איזה הוא הטקסט הנכון בהקשר של השאלה. הבנת מושגים והבנה כללית בבדיקות עוזרת כאן ובכל זאת, נודה על האמת: נדרשת רמה מסוימת של שינון.
60% מהשאלות במבחן (24 שאלות) הן ברמה של K2. אלה שאלות שבוחנות הבנה של מושגים. כלומר, לא רק זיהוי הציטוט הנכון בין ארבע התשובות האפשריות אלא גם יכולת לדעת מתי מושג מסוים הוא רלוונטי ומתי לא, או יכולת להבחין שתיאור מסוים של מושג, מצב או תהליך, הוא שווה ערך לחומר המופיע בסילבוס. כאן יעזור בעיקר לימוד עוד חומרים שירחיבו הרבה מעל מה שכתוב בתוכנית הלימודים. צריך לזכור שסילבוס הוא בהגדרה חומר מתומצת ביותר שמטרתו להגדיר את הגבולות של החומר שמוגדר כבסיס (foundation) של התחום. הסילבוס לא מתיימר להיות ספר לימוד ועל כן הוא לא "קריאה קלה". בשביל זה יש לא מעט ספרים, שחלקם נכתבו באופן ספציפי ללימוד החומר להסמכה הבסיסית. ארחיב על כך בהמשך.
שאר שמונה השאלות במבחן (20%, 8 שאלות) הן ברמה של K3. אלו שאלות בהן הנבחן צריך להוכיח יכולת שימוש בחומר הנלמד. עקרונית, דרישה לידיעה ברמה של K3 היא גבוהה יותר מ- K2, אבל דווקא שאלות אלה לעיתים פשוטות יותר. הסיבה היא שלא דורשים מכם לממש משהו, אלא רק לבחור מבין ארבעה מימושים נתונים מי הוא הנכון. למשל, בחירה של ערכי קיצון למקרה מסוים. אם אתם מבינים את משמעות המושג ערכי קיצון ויודעים לזהות אותם, כל מה שנדרש זה למצוא את התשובה שבה יש את הרשימה הנכונה. שאלות קשות יותר מציגות מצב ושואלות משהו על הבדיקות הנדרשות. למשל: כמה מקרי בדיקה יתקבלו אם התבקשתם להשתמש בטכניקת עיצוב בדיקות מסוימת. ארבע התשובות האפשריות יהיו במקרה כזה פשוט ארבע מספרים. בשאלה כזו תצטרכו ממש להשתמש בידע שלמדתם – לרשום לעצמכם על דף טיוטה (או על דף הבחינה - מותר לקשקש עליו) את הבדיקות המתאימות; אולי לשרטט טבלת החלטה או דיאגרמת מעברים, ולספור. ההכנה לבחינה לשאלות אלה היא בעיקר על ידי מעבר על שאלות דוגמה, וכן על ידי תרגילים בארבע טכניקות עיצוב הבדיקות שבפרק 4 (חלוקה למחלקות שקילות, ניתוח ערכי גבול, בדיקות טבלת החלטה, בדיקות החלף מצבים). אפשר למצוא חומר תרגול בספר של לי קופלנד (מופיע ברשימת הספרים המומלצים בהמשך) ואני מניח שגם באינטרנט (לא חיפשתי).
דוגמה אחרת היא הדרישה שנבחנים ידעו לכתוב דו"ח פגמים (bug report). גם כאן לא תדרשו לכתוב כלום – אלא לבחור איזה מארבע דו"חות הוא הטוב ביותר. כתיבת דו"חות פגמים בעבודה היום יומית תוך העזרות בחומר הנלמד על מנת שלא לשכוח פרטים נדרשים, תעזור להפנים איך לכתוב נכון דו"ח כזה.
יעדי הלימוד
על פי כללי ®ISTQB, ניתן לכתוב שאלות רק על יעדי הלימוד. לכן, אחד הדברים שעוזר בהכנה לבחינה זה לעבור על יעדי הלימוד ולראות האם הם מובנים לכם דיים. שימו לב שחלק מיעדי הלימוד הם די כלליים וניתנים לפרשנות. אז אמנם הם עוזרים להתמקד אבל אני מציע (א) לא להיתקע במחשבות עמוקות על מה בדיוק נמרץ התכוונו כותבי הסילבוס במילה זו או אחרת ביעדי הלימוד ו-(ב) לא להניח שהבנתם בדיוק מה יעדי הלימוד מכסים ומה לא, ומכאן להסיק שאפשר להזניח לגמרי חלק מהחומר שבסילבוס. הרי יש לכם אינטרס מקצועי לדעת את החומר ולא רק לדעת לעבור את הבחינה.
השאלות בבחינה נכתבות כך שתשובה נכונה עליהן תוכיח ידע ברמה של יעד הלימוד עליו נשאלה השאלה. למשל, אם יעד לימוד הוגדר כ-K2 (הבנה, הסברה, נימוק, השוואה, מיון, הבאת דוגמה, סיכום.), אפשר לצפות לשאלות כגון "מי מהמשפטים הבאים הוא הסבר נכון של..."; או "מי מהמשפטים הבאים הוא דוגמה ל..."; וכו'. שימו לב ששאלה מסוג של "מי מהבאים הוא הסבר נכון" יכולה להיות גם שאלה ברמה של K1. ההבדל הוא בתשובות מהן צריך לבחור. בשאלת K1 התשובה הנכונה תכיל פחות או יותר טקסט שכתוב בסילבוס; בשאלת K2 התשובה הנכונה תהיה הסבר נכון - או דוגמה נכונה, או נימוק נכון וכו' – אבל לא משהו שכתוב במפורש בסילבוס.
אם יעד הלימוד הוא ברמה מסוימת (נגיד K3), עקרונית לא תהיה עליו שאלה ברמה של K2 או K1. אני אומר "עקרונית" כי מניסיוני רב השנים בכתיבת וסקירת שאלות, לעיתים קשה מאוד לקבוע אם שאלה מסוימת היא K1 או K2 ואפשר לנהל על זה ויכוח ארוך ומיותר אל תוך הלילה. בקיצור – גם עבור פסקאות בסילבוס שנקבעו כ-K2 , כדאי לא להזניח את הגדרות המושגים שמופיעים בהן. וממילא הבנה של נושא מצריכה ידיעה של המושגים המסבירים את אותו נושא. ואותו כנ"ל לגבי K3: יש ציפייה שלא רק תדעו להשתמש או ליישם את הידע כמו תוכים, אלא גם תבינו מה אתם עושים.
שאלות דוגמה
כתיבת שאלות בחירה ("שאלות אמריקאיות") היא משימה לא קלה.
מצד אחד, התשובה הנכונה צריכה להיות נכונה בצורה מובהקת (כלומר, צריך להיות הסבר ברור למה כל אחת מהאפשרויות האחרות אינן נכונות). מצד שני צריך שהאפשרויות הלא נכונות לא יהיו עד כדי כך לא נכונות שכל בן-אדם עם דופק יעבור את הבחינה תוך שימוש בהגיון בלבד. בנוסף, השאלות צריכות להיות מתאימות ליעדי הלימוד ול- K-level המתאים.
בקיצור – לא פשוט.
מומלץ לעבור על דוגמאות הבחינות שמופיעות באתרים של ®ITCB®, ISTQB ואולי גם באתרים של מדינות אחרות (לא בדקתי – שווה לנסות; באתר של ®ISTQB יש לינקים לכל הארגונים המקומיים שחברים בארגון). בחינות דוגמה אלה עברו סקירה של חברים בארגון ובדרך כלל השאלות בהם הן באיכות גבוהה.
שמעתי לעיתים טענות שבחינות הדוגמה אינן משקפות את הקושי של הבחינות בפועל. אני לא מסכים עם הטענה. כמובן שתחת הלחץ של מבחן וזמן השאלות נראות קשות יותר, אבל אנחנו עוקבים אחרי אחוזי המעבר, מתקנים שאלות בעייתיות ומתקנים ציונים בהתאם.
הסיבה שאין המון בחינות דוגמה רשמיות היא בגלל המאמץ הגדול שנדרש לכתוב שאלות איכותיות. עד שכבר הצלחנו לכתוב שאלה טובה שעברה את כל הסוקרים (כל שאלה עוברת סקירה על ידי לפחות שני אנשי מקצוע), קשה להחליט לוותר עליה ולשחרר אותה לציבור. ובכל זאת, מידי פעם אנחנו (או ארגונים אחרים החברים ב- ®ISTQB) משחררים בחינות.
חיפוש בגוגל של "ISTQB foundation exam sample questions" יחזיר הרבה מאוד מקורות של שאלות. חלקן באתרים של ארגונים החברים ב-®ISTQB, אבל הרבה באתרים שאינם מקושרים לארגון. הרבה מהשאלות האלה הן ברמה נמוכה יותר ממה שתתקלו בבחינה (קלות מידי; לא בוחנות ברמת ה- K level המתאים וכו'). אפשר להשתמש בשאלות אלה כחומר הכנה לבחינה, אבל עם הרבה זהירות: אל תסתפקו במציאת התשובה הנכונה. וודאו שאתם יודעים להסביר על כל תשובה לא נכונה, למה היא לא נכונה. ואם נראה לכם שיש טעות בתשובה שסומנה כנכונה... זה בהחלט יכול להיות! השתמשו בשאלה כ"טריגר" שמאלץ אתכם לקרוא שוב את החלק הרלוונטי בסילבוס. זו גם שיטה לחזור על החומר, וזה גם יעזור לכם לזהות שאלות שפשוט שגויות.
חומרי לימוד נוספים
ככלל, אני בדעה שעל מנת ללמוד משהו לעומק צריך לקרוא ספר בנושא. פודקאסטים ובלוגים זה יפה, אבל על מנת ממש להתעמק במשהו צריך את החופש שספר מאפשר, לעומת ההגבלות של "כמה דקות קריאה" עבור בלוג, או שיחה קולחת בפודקאסט.
נכתבו מספר ספרים שהתוכן שלהם מכסה ספציפית את תוכנית הלימודים הבסיסית. חיפוש בגוגל ימצא אותם בקלות. אישית קראתי הרבה ספרים בתחום הבדיקות, אבל אף ספר שמכוון ממש לסילבוס, כך שאני לא יכול להמליץ על ספר מסוים. הארגון המקומי של ארה"ב פרסם רשימת ספרים שמכסים את הסילבוס ואפשר להתחיל משם. הספר הראשון (Foundations of Software Testing: ISTQB Certification) נכתב על ידי אנשים שהיו (או עדיין) מעורבים חזק בפעילות של ®ISTQB ולכן אני מניח שהוא מתאים במיוחד. בשעת כתיבת שורות אלה יש לספר גרסה חמישית. חפשו באמזון.
שימו לב שכל הספרים ברשימה (חוץ מהמהדורה החמישית של הספר שהזכרתי!) נכתבו לפני פרסום גרסה 4 של תוכנית הלימודים הבסיסית, וכיוון שגרסה 4 מכילה הרבה חומר שלא היה בגרסאות הקודמות (למשל, חומר על פיתוח אג'ילי), מובטח שהספרים לא מכסים את החומר הזה (אלא אם כן יצאו במהדורה חדשה; תבדקו איזה סילבוס הם מכסים). מצד שני, רוב החומר של תוכנית הלימודים הבסיסית הוא... איך נאמר... בסיסי. הוא מכסה ידע שקיים בתעשייה כבר 40 שנה, לכן אפשר ללמוד גם מספרים שנכתבו לפני 20 ו-30 שנה. הפורמט של ספר מאפשר להסביר דברים לעומק – הרבה מעבר למה שהסילבוס המתומצת נותן.
הספרים באנגלית. נכון ששפה יכולה להיות מכשול לא פשוט, אבל בינינו: בודק צריך ידע טוב אנגלית, וקריאת ספר מקצועי לא תזיק לכם.
לבחירת ספרים אחרים המומלצים לקריאה, גם כהכנה לבחינה אבל במיוחד לצורך העמקה מקצועית אפשר להסתכל ברשימה שהכנו יחד מספר חברים ב-ITCB® ונמצאת כאן: רשימת ספרי בדיקות מומלצים.
הרשימה מצביעה על מספר ספרים שרלוונטיים לחומר של Foundation Level וכוללת המלצה מה הכי כדאי לקרוא כשמתחילים. חיפוש באמזון על “®ISTQB”מציג ספרים רלוונטיים אחרים הקשורים לתוכנית הלימודים שלנו. גם חיפוש ברשת של “software testing recommended reading” יניב רשימות לא רעות של ספרים.
המלצות כלליות
צריך לזכור שמדובר בבחינה "אמריקאית". כלומר, של בחירה בין ארבע או חמש תשובות אפשריות. אז כל הכללים הרגילים תופסים:
- להשתמש באלימינציה (למחוק תשובות שבוודאי אינן נכונות ולהתלבט רק בין אלו שיתכן שהן נכונות).
- לא להיתקע על שאלה. המבחן אורך 60 דקות (בשפת-אם) או 75 דקות (אם בחרתם להבחן בשפה שאינה שפת-אם). זה אומר דקה או שתיים לשאלה. נתקלתם בשאלה קשה? תדלגו הלאה ותחזרו אליה אחר כך.
- ברוב השאלות צריך לבחור תשובה אחת מתוך ארבע אפשרויות. יש מעט שאלות שבהן צריך לבחור שתי תשובות נכונות מתוך חמש אפשרויות. זה כתוב בצורה ברורה במבחן ("בחרו שתי תשובות"), אבל גם עצם העובדה שיש בשאלה חמש אפשרויות מצביעה על כך שכנראה צריך לבחור שתי תשובות (וליתר בטחון, תוודאו שאכן כתוב "בחרו שתי תשובות").
- אם נשארו שאלות שלא הספקתם לענות עליהן – עדיף לסמן תשובה כלשהי מאשר לא לסמן כלום. אולי יהיה לכם מזל ופגעתם בול. לא מורידים נקודות על תשובה לא נכונה. אבל אם אף תשובה לא סומנה, מובטח לכם שלא תקבלו נקודות על שאלה זו.
- לפעמים התשובות השגויות הן פשוט משפט שאינו נכון; אבל בהחלט יש שאלות שבהן התשובות השגויות מצטטות עובדה או הגדרה שבאופן כללי היא נכונה – רק שאינה נכונה עבור ההקשר של השאלה הספציפית. למשל: בתשובות ל- "מה ההגדרה של מושג X" יכולות להופיע ארבע הגדרות נכונות של מושגי בדיקות – אבל רק אחת היא ההגדרה של X.
- באופן כללי, עליכם תמיד לבחור את "התשובה הטובה ביותר" מבין ארבע התשובות. בהרבה שאלות זה פשוט "התשובה הנכונה". אבל לעיתים, אף אחת מהתשובות אינה יכולה להיות מושלמת. אם נחזור שוב לדוגמה של כתיבת דו"ח פגמים, אף אחת מארבע האפשרויות לא תהיה דו"ח מושלם. זה פשוט יהיה יותר מידי לקרוא, וימסך את ההבדלים בין ארבע התשובות. במקרה כזה בעצם קיבלתם חלק מדו"ח, ואתם צריכים להבחין איזה פרטים קריטיים הושמטו, איזה פרטים נכתבו לא נכון או איזה פרטים מיותרים, וכך לזהות את הדו"חות שאינם נכונים. כעקרון אנחנו משתדלים להדגיש בשאלות מסוימות שיש לחפש בשאלה זו את התשובה הטובה ביותר. אבל אין התחייבות שתמיד נציין זאת.
דבר אחר שאנחנו משתדלים להדגיש זה כשהשאלה מבקשת למצוא מי מארבע התשובות אינה נכונה. כשאתם נתקלים בשאלה מסוג כזה – תזהרו. המוח האנושי לא מתמודד היטב עם שאלות "שליליות" ונוטה דווקא לבחור משפט נכון – למרות שההוראות אמרו בפירוש לבחור את הלא-נכון. אז כשיש שאלה מסוג זה, קצת יותר תשומת לב תעזור לכם. כאמור, אנחנו משתדלים להמעיט בשאלות כאלה ולהדגיש בהן את הצורך למצוא את המשפט הלא נכון אבל אין התחייבות שתמיד נציין זאת
בחינות של ®ITCB
הבחינות בארץ מוצעות באנגלית או עברית. אנחנו משקיעים מאמץ גדול בכתיבת השאלות ובתרגום שלהן לעברית ומשתדלים שיהיו מובנות וכתובות היטב. ליד כל מונח בדיקות המופיע בשאלה מופיע התרגום של המונח לאנגלית, כי אנחנו מודעים לכך שבהרבה מקומות עבודה המונחים שבשימוש הם הלועזיים.
אנחנו לא כותבים שאלות "טריקיות". אנחנו לא מנסים להתחכם או לבלבל את הנבחנים. אנחנו מנסים שהשאלות יהיו חד-משמעיות וברורות. אנחנו מנסים למנוע מצבים שבהם התשובה הנכונה תהיה שונה בין ארגונים שונים עקב הבדלים בשיטות עבודה ותהליכים. אז אם בזמן קריאת שאלה נראה לכם שאנחנו מנסים לעבוד עליכם ולבלבל אתכם והתשובה הנכונה היא זו המתחכמת... זה פשוט לא כך.
ועם כל זה – לעיתים יש טעויות. לפעמים זה סתם טעויות העתקה או בלבול בהדפסה. לבוחנים אסור לענות בזמן הבחינה על שאלות שקשורות לחומר, וממילא לחלקם אין רקע בבדיקות, כך שגם אם ירצו לא יוכלו לעזור לכם. אבל אם משהו נראה מוזר בבחינה (עימוד מבולבל, טקסט עברי ואנגלי מעורבבים, וכוק) בזה הבוחנים יכולים לעזור. במקרה כזה, תשאלו את הבוחן!
לפעמים משהו נראה לנו ברור לגמרי, ומתברר שלנבחנים עם רקע אחר משלנו הוא לא כל כך ברור. כמו שציינתי כבר, אנו עוקבים אחרי אחוזי המעבר, מתקנים שאלות בעיתיות ומתקנים ציונים בהתאם. כמו כן אנחנו מתייחסים ברצינות לפניות המנוסחות היטב ובאופן מנומס ומצביעות על שאלות בעיתיות (זה לא אומר שאנחנו מקבלים את הטענות! אבל אנחנו כן בודקים אותן). שימו לב על ההדגשה: אנחנו לא יכולים לעשות כלום עם פניות כלליות של "המבחן היה קשה מידי" או "השאלות לא מובנות". תנו לנו קצה חוט שאפשר להגיע בעזרתו לשאלה שחשבתם שהיא בעייתית, והסבר קצר מה היה לא תקין לדעתכם. אנחנו גם חושבים שזה לא מקצועי, ובטח לא חינני, לקבל פניות בסגנון מתלהם של תגובות ב-ynet.
ערעור על תוצאות בחינה הוא במידה מסוימת דו"ח פגמים – אתם טוענים שיש פגם בבחינה. אתם גם יודעים שכתיבה איכותית של דו"ח מעלה את הסיכוי שיתייחסו אליו ויתקנו את הפגם – אם אכן הפגם קיים.
לסיכום: איך להתכונן לבחינה:
- להשתתף בקורס. זה לא חובה (אפשר להבחן בלי להשתתף בקורס), אבל האינטראקציה בכיתה עוזרת ללימוד ומוסיפה את הפן שאין בלימוד עצמי: הסבר של החומר ממישהו שאכן מבין אותו על בוריו, וחשיפה לשיטות ותהליכים בחברות אחרות. בנוסף, מקבלים דוגמאות טובות של שאלות, וחומר לימוד מסודר. זה גם עוזר להתרכז, אם קשה לכם ללמוד באופן עצמאי.
- לקרוא (רצוי ספר או שניים!)
- לקרוא את הסילבוס יותר מפעם אחת (יש תרגום לעברית!)
- לעשות שאלות דוגמה ולהבין גם מה לא נכון בכל אחת מהתשובות הלא נכונות
- לעשות מבחני דוגמה ולשים לב לשעון כדי לראות שאתם עומדים בקצב הרצוי
- והדברים הרגילים שקשורים לדרך הלימוד ש"עובדת" עבור אנשים שונים: סיכום בכתב; למידה בקבוצות או עם חברים.
בנוסף, במקרים שיש לכם שאלה (על מושג; על שאלת דוגמה שלא הסכמתם עם פתרונה): אפשר ורצוי לעשות שימוש ברשתות החברתיות, ובמיוחד בפורום של ITCB® ב-Facebook:
https://www.facebook.com/groups/IL.Testing.QA
הערה חשובה: פוסט זה הוא דעתי הפרטית ואינו מחייב את ITCB® או את ®ISTQB. הוא מפורסם מתוך רצון טוב לעזור, אך אינו התחייבות מבחינת ITCB® או ®ISTQB לפרטי הבחינות. בקיצור: ציטוט מכאן כנימוק למה מגיע לכם לקבל ניקוד על שאלה מסוימת במבחן לא ממש יעזור. תצטרכו נימוק יותר מקצועי ומשכנע.
אז שיהיה בהצלחה!
מיכאל שטאל
אחראי על הבחינות ב- ITCB®
