״קריטריון יציאה״ בעולם האג׳ייל עם איגור גודשמידט

בפרק זה ניצן מראיין את איגור גולדשמידט על המאמר האחרון שלו במגזין ״עולם הבדיקות״

קריטריוני יציאה (Exit Criteria)

מה זה בעצם?

• קריטריון יציאה הוא סט של תנאים שצריך להתקיים לפני שמעבירים מוצר/פיצ'ר/גרסה לשלב הבא.

• לדוגמה: ביצוע כל הבדיקות, מעבר של כל הבדיקות הקריטיות, רמת באגים מסוימת, כיסוי אוטומציה מספק, וכו'.

הבלבול הקיים:

• יש בלבול בין Exit Criteria ל-Acceptance Criteria:

  • Exit: תנאים לסיום שלב הבדיקות.

  • Acceptance: תנאים לקבלת הסיפור בפיתוח (כולל ניטור, טסטים אוטומטיים וכו').

הבעיה:

• פעמים רבות משתמשים בקריטריוני יציאה ככלי פורמלי בלבד – “לסמן וי”.

• הכלים הופכים לרשימות לא אפקטיביות שמונעות חשיבה אמיתית על איכות.

ההצעה של איגור:

• להפוך את הקריטריונים לכלי עבודה שמסייעים באמת לצוות.

• לערב את כל הצוות – פיתוח, ניהול, QA – ביצירת הקריטריונים.

• להפוך את הקריטריון לאמצעי שמייצג שקיפות, לא רק שליטה.

הקשר ל-Agile ו-Quality Engineering

שינוי תפיסתי:

• מעבר לגישה שבה כל הצוות אחראי לאיכות, לא רק אנשי בדיקות.

• דוגמה: Shift Left – בדיקות עוברות למפתחים (unit, integration, UI).

• אנשי בדיקות הופכים ל"מנהלי איכות" ולאו דווקא מבצעים בפועל.

כלים וגישות:

• שימוש בכלים כמו Acceptance Tests גם כתיעוד וגם כבדיקה.

• דגש על בניית תהליך שמתאים לסטארטאפים: מהיר, אג'ילי, רזה.

מסרים מרכזיים:

1. קריטריון יציאה אינו רק טכני – הוא תרבותי.

2. הערך האמיתי בקריטריונים – הוא ביכולת של הצוות לעצור, לחשוב ולהיות מתואם.

3. השימוש הנכון בקריטריונים עוזר לכולם להבין איפה עומדים ומתי באמת אפשר להמשיך.

4. יש לעבור מחשיבה של "לסמן וי" לחשיבה של “מה האיכות שנרצה להגיע אליה”.

תובנות לסיום:

• כלים כמו Exit Criteria צריכים לשרת את הצוות ולא להכביד עליו.

• הם צריכים להיבנות במשותף ולהיות ברורים, שקופים, ומעוררי מוטיבציה.

• זהו כלי ניהולי חשוב לפיתוח אמיתי של תרבות איכות בארגון – לא רק תהליך של בדיקות.

קישור לפרופיל לינקדאין של איגור

אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected] 

קישור לערוץ הפודקאסט שלנו

קישור לרשימת כל הפודקאסטים שלנו

לשמיעה ישירה: (74 דקות)

בספוטיפיי:  | באפל: