אני נתקל ביום יום שלי באנשי בדיקות, גם קולגות וגם תלמידים.
חלק מהם מגיעים אליי חבוטים ושרוטים כתוצאה מטעויות רבות שעשו לאורך ציר הקריירה שלהם בתחום שגורמת להם לבעיות כמו עמידה במקום, חוסר התקדמות, הרגשת תקיעות, הרגשה שלא סומכים עליהם מספיק ובמקרים גרועים יותר – פיטורים. זה קורה הרבה פעמים כי אותם אנשים מובלים למקומות לא טובים וחלקם הגדול לא יודע להתעקש ולא להרפות מהמטרה העיקרית שבשבילה הם נכנסו לתחום הזה של ה -QA.
כשאנחנו נכנסנו לעבודה ב-QA אנחנו בעצם לקחנו על עצמנו איזה שהיא שבועה.. או יותר נכון, משימה.
המשימה היא להכיר את המוצר הכי טוב שיכול להיות. כן.. אפילו יותר טוב מהמנכ"ל.
כלומר, כשאנחנו חותרים למגע עם המוצר.. מנסים ללמוד אותו, להתוודע אליו, להכיר את הנקודות הכי רגישות שלו, הכי בעייתיות שלו, להבין איך המוצר עונה על הצרכים של הלקוחות שלנו – זה אומר שאנחנו חייבים להכיר כל פינה ופינה, כל פיצ'ר באופן כזה שנוכל אפילו מידי פעם להציע גם הצעות ייעול כדי למנוע בעיות מלכתחילה.
הפעולה הכי טובה שנוכל לעשות כדי לצלוח את המשימה הזאת בצורה טובה היא לשאול שאלות.
שאלות, שאלות שאלות
אין באמת דרך אחרת.
כמובן שזה רק אנחנו מול התוכנה, אבל בהתחלה יש הרגשה של סלט גדול עד שאנחנו עושים לעצמנו סדר בתוך הקלחת.
וחלק גדול מהעניין הוא לא להפסיק לשאול שאלות.
רק כך נוכל להיות בודקים טובים וחזקים, נוכל גם לקדם את נושא האיכות של אותו מוצר וגם להתקדם בעצמנו לאפיקים אחרים, אם זה אוטומציה, אוטוריטה מסוימת בנושא ה QA בחברה וגם תפקידי ניהול.
הפעולה הכי טובה שנוכל לעשות כדי לצלוח את המשימה הזאת בצורה טובה היא לשאול שאלות.
כאן אני רוצה לחזור לנושא שדיברתי עליו בהתחלה. על אותם אנשים שלפעמים מובלים למקומות פחות טובים בנושא הזה ולפעמים לא מבינים או מכירים מספיק את הדרך שהם צריכים לעבור בתחום הזה.
חלק מהבודקים מובלים לאותם מקומות פחות טובים ע"י מנהלים בכירים, לפעמים אנשי פיתוח, ובמקרה הרע יותר – ע"י ראש צוות הבדיקות והמנהל הישיר שלהם. תלוי מאוד במבנה הארגון.
לפעמים זה משהו שמתמשך לאורך זמן רב וגורם לנו לסגל הרגלים לא טובים.
אילו רק אותם בודקים היו משנים את הדרך שבה הם פועלים ביום-ביום – ניתן היה למנוע את הטעויות האלו ולהגיע למצבים הרבה יותר טובים מבחינתם.
וזה מחזיר אותי מעט אחורה בזמן לסיפור אחד מתוך עשרות שיש בנושא הזה לצערי הרב.
אחד הקולגות שלי עבד בתחום כמעט שלוש שנים ב- 2 חברות.
לא כל כך התקדם באותם שנים. עשה את הבדיקות הידניות שהוא מכיר. בחברה הראשונה שבה עבד, עשה QA עם איש צוות נוסף בסטארט-אפ קטן והמנהל הישיר שלו היה במקרה הזה מנהל הפיתוח, לאחר פרק זמן של שנתיים הוחלט להביא מנהל מבחוץ שינהל את ה – QA ואותו מנהל פיטר אותו
לאחר כחודשיים אחרי שכבר היקשה עליו מאוד כבר בשלבי ההתחלה.
אפשר היה להבין שאותו מנהל קיבל את הרושם שאותו בודק לא הכיר מספיק את המוצר מפני שהוא כנראה הגיע לנקודת אל-חזור.
הוא כבר עובד שנתיים בחברה ולא הכיר מספיק טוב את המוצר ולא ידע לענות על שאלות בסיסיות ולבדוק את המוצר באופן רוחבי יותר וכל זה קרה כי לא היה לו מנהל מקצועי שיכוון אותו בדרך מסוימת ומשם הוא קיבל מה שנאמר לו ע"י אנשי הפיתוח שזה לבדוק רק מקומות מסוימים ולא לצלול עמוק יתר.
אחרי שהוא התקבל למקום הבא שבו הוא עבד, הוא הגיע סוף סוף לצוות עם מנהל בדיקות די מזעזע לטעמי.
בכל פעם שהוא ניסה לשאול שאלות בישיבות דיילי על דברים שהוא לא הבין, לשאול שאלות מורכבות על המוצר – נאמר לו משהו כמו.. "אל תדאג", "זה יגיע", "לאט לאט", "קודם תתעסק ב -Z, Y, X" וכל מיני משפטים שחוסמים אותו מלקבל תשובות וללמוד את המוצר באופן מקיף.
אותו בודק הרגיש שזה חלק מהבעיה שלו ומה שמונע ממנו להתקדם אבל לא ידע עד כמה הבעיה הזו חמורה עד שחשף בפניי את הסיפור הזה ונתתי לו את הגרם וחצי מדעותיי בנושא הזה.
"אל תדאג", "זה יגיע", "לאט לאט", "קודם תתעסק ב -Z, Y, X"
לסיכום חברים יקרים, אסור בתכלית האיסור לקבל בהכנעה תשובות כאלו וליצור פתח למצב שבו אתם לא שואלים
שאלות, לא חוקרים, לא מעמיקים, לא מבררים כל פרט, ולא הופכים כל אבן עד שאתם מכירים את המוצר היטב.
איינשטיין אמר – "הדבר הכי חשוב, הוא לעולם לא להפסיק לשאול שאלות", "אין בי כישרון מיוחד, אבל יש בי הרבה סקרנות". וכך צריך להיות גם אצלנו בתחום הזה.