בין אם אתם מתכוננים לראיון עבודה או פגישה שתכף תציגו בה, ובין אם אתם מכינים תוכנית עבודה לצוות או פועלים כדי לקדם את הקריירה שלכם, יש לכם מטרות מול העיניים שמנחות אתכם. מוגדרות היטב או לא, הן שם. בטווח המיידי אתם אולי רוצים להעביר מסרים ברורים בפגישה ולהיות חדים על מה שחשוב, אתם שואפים לעבור ראיון העבודה בהצלחה ולאשר את תוכנית העבודה שהכנתם, אך בטווח הארוך סביר שהמטרות שלכם מבטאות צרכים עמוקים יותר כמו להשפיע, לחוות סיפוק ומשמעות, ולחוות התפתחות במסלול הקריירה שלכם.
הדרך המקצועית של כולנו רצופה ברגעי השפעה - מאתגרים, שגרתיים - ובכולם מתקיים עקרון שהיישום שלו מאפשר לנו להקפיץ את הסיכוי לממש את המטרות והשאיפות בפועל, גם בטווח המיידי וגם בארוך. עקרון ה״להתחיל מהסוף״ אומר שאנחנו עוצרים מגדירים לעצמנו מראש את התוצאה הרצויה עוד לפני שעשינו את הפעולה.
בדיוק כמו שבחברת Amazon העולמית, קבוצות מוצר כותבות את ההודעה לעיתונות עוד לפני שניגשות לתכנן מוצר שעוד לא קיים, כדי להתחבר לחזון ולהתמקד כל הדרך בתהליך הפיתוח, גם אנחנו, מתחילים מהסוף. לוקחים מטרת התפתחות שיש לנו וכותבים לעצמנו - איך זה ייראה כשהיא תתממש ומה חשוב לנו בדרך להגשמתה.
סטיבן קובי, פרופ׳ למנהל עסקים ומחבר ספר הניהול המפורסם, ״שבעת ההרגלים של האנשים האפקטיביים ביותר״, בחר בפרקטיקה הזאת כאחד משבעת ההרגלים וקרא לו ״Begin with the end in Mind״ וזה אחד הכלים הטובים ביותר שיישמתי כמנהלת בארגונים ומאמנת מנהלים. במאמר הזה אתן דוגמאות ופרקטיקה לאיך להשתמש בו בקלות לטובת הפיתוח האישי של כל אחד ואחת.
אתחיל בזה שמראש, כולכם כבר מתרגלים את העקרון הזה. כמהנדסי בדיקות, אנחנו רגילים לחשוב מהסוף. הבדיקות שלנו מתחילות מנקודת המבט של הלקוח בקצה, אנחנו לוקחים בחשבון את כל הדרכים בהם הם ישתמשו במערכת שאנחנו מפתחים, צופים מראש עומסים ואתגרים בייצור (Production) וכל תוכנית עבודה מתחילה מלהבין מתי משתחררת גרסה.
כך עובדים כמעט בכל ארגון ובכל פרויקט, ועושים את זה כך כי מוכח שזה מגביר את הסיכוי להגיע למטרה וליעדים.
העקרון של להתחיל מהסוף, בראש ובראשונה מבוסס על דמיון של כל מה שאנחנו לא יכולים לראות כרגע בעיניים ועדיין לא קרה. המוח שלנו, אינו מבחין בין דמיון ומציאות, ולכן כשאנחנו יוצרים משהו בדמיון, אנו מגבירים את הסיכוי שהוא ייווצר באופן דומה במציאות הפיזית. הדמיון מעורר בנו רגש, והרגשות שלנו, הם אלו שקובעים את התגובות והפעולות שנבצע, ובכך יוצרים את המציאות שלנו.
באחד הארגונים שליוויתי, התכוננו להאקתון של יומיים בנושא איכות. כולם התרגשו, המעורבות הייתה גדולה מכל חלקי ה- R&D. שני מנהלי פיתוח ומנהלת ה-QA הובילו את כל האופרציה, והיו המנטורים לצוותים. לפני שהתחלנו את היום הראשון, יישמנו את העקרון הזה ועבדנו . במשך עשר דקות, דמיינו איך יהיה מפגש הצגת התוצרים וחלוקת הפרסים בסוף. תיארנו את ההתלהבות מהעשייה בצוותים, ואפילו את מחיאות הכפיים והעידוד לכל מי שמציג והשתתף.
כך נוצרה אצל כל אחד מהמובילים ״תמונת הצלחה״ מנטלית, עוד לפני שהגענו לרגע הפתיחה. כדי להתכונן לעשר הדקות האלו, כל אחד לקח לעצמו כמה דקות וענה על 3 שאלות:
1. מה אם יקרה, ייחשב בעיניי הצלחה?
2. איך אני שואפ.ת להיות בחוויה הזאת, מה אני רוצה להרגיש?
3. איך היינו רוצים שתהיה האווירה בצוותים, ומה התפקיד שלנו שם?
במפגש לפני שהתחלנו, מנהלת ה-QA מהצוות המוביל הציגה את הלו״ז, הצוותים וגם את תמונת ההצלחה שלה. היא סיפרה בקול רם, על המטרות, מה היא שואפת שתהיה האווירה בצוותים ומי יהיו המנטורים שיעזרו לכל זה לקרות.
בסוף ההאקתון, חזרנו לסכם איך היה ומה התממש בפועל.
אצל שלושתם, רוב מה שהם חשבו, וקיוו לו אכן קרה. הם חוו הצלחה למרות הקשיים שהיו תוך כדי תפעול הצוותים. כשניתחנו מה תרם להצלחה, למדנו שכאשר ברורה לנו התוצאה, קבלת ההחלטות תוך כדי תנועה יעילה יותר. כשאחד המנהלים ענה על שאלה מס׳ 2, הוא החליט שהוא לעזור לצוותים בכובע המאמן שהוא מחזיק ולא המנהל ושם לב שאכן עושה את זה תוך כדי תנועה, ושלושתם סיפרו שבכך שמנהלת ה-QA תיארה בקול מול כל המשתתפים, איך היא רואה הצלחה, היא נתנה השראה ועזרה לכולם לדמיין איך ההצלחה יכולה להרגיש.
השיטה של להתחיל מהסוף עובדת. שיטת Amazon נפוצה בארגונים רבים בעולם (למשל כך פותחו Slack ו-Canva וכמובן Kindle, Alexa ו-AWS), העיקרון של סטיבן קובי תורגם לעשרות יישומים בגישות אימון, טיפול ומנטורינג וכמו בדוגמת ההאקתון, דרך עקרונות המקצוע שלנו - זה ישים וזמין לכולנו, כי כולנו יכולים לדמיין, להרגיש ולתאר תוצאה.
השראה היא סינרגיה בין רגש, מחשבה ודמיון וכל אלו קרו כשהמטרה לא נשארה רק מחשבה, אלא מכוונת את המעשים שלנו בפועל כדי לממש אותה ובכך מגבירה את הסיכוי לכך שאכן תתממש. זה לא קסם, אך לאור העובדה שמסלול הקריירה שלנו רצוף באי ודאות, דברים שלא בשליטתנו ובמאמץ גדול, זאת דרך מוכחת ואפקטיבית כדי לכוון את המאמצים וההחלטות שלנו.
הזמן הכי טוב לעשות את זה, היה כשנכנסתם לתפקיד או לארגון, הזמן השני הכי טוב זה עכשיו!
קחו דף ועט או פתחו מסמך ריק ופרגנו לעצמכם זמן שקט:
1. בחרו מטרה שחשובה לכם וכתבו אותה. היא צריכה לצאת מהראש החוצה, ולקבל ביטוי. היא יכולה להיות גדולה או קטנה, טקטית או כזאת שמשנה את החיים - כל מה שתבחרו טוב. לדוגמא: אני רוצה להיות מנהל QA בתחום הקריפטו.
2. עצמו את העיניים אם מרגיש בנוח ותנו לעצמכם להרפות, לשחרר כתפיים ומתח. דמיינו שהמטרה הזאת הושגה ואתם עוצרים כדי להרגיש את זה, ואת ההשפעה של זה על חווית העבודה או החיים שלכם. איך אתם נראים שם? איך נראה היום יום? מה מלהיב אתכם שם? תרגישו את האנרגיה שבגוף - מה עוד משתנה בחיים שלכם, בזכות מימוש המטרה הזאת?
זכרו, שברגע שאנחנו ״בשקט״, המחשבות שלנו ימלאו את הריק. דעו שאם זה קורה זה אומר שאתם נורמליים, וזה לא חוסר-הצלחה ולכן, תנו לזה כמה דקות, ואם לא הולך, נסו שוב.
3. כתבו את כל מה שדמיינתם לגבי החוויה שלכם. שימו לב למה נתן לכם השראה, וכתבו את זה בצורה אינטואיטיבית, שוטפת, בלי לעצור ולמחוק.
באמצעות שלושת הצעדים האלו, הפכתם את המטרה, לדמיון וממנו, החוצה למילים שמספרות סיפור שאתם מתחברים אליו.
אנחנו מקצועני איכות. מעולים בלחשוב על הלקוח, צרכיו ואיך ננטר ונדבג את המערכת כשתהיה בייצור, כשניקח את הפרקטיקה הזאת וניישם אותה על הקריירה שלנו, נהפוך למקצוענים גם שם.