LOGIN
התחברות או הרשמה
Avatar
להמשך הרשמה ידנית – לחץ על כפתור ההרשמה, להרשמה/כניסה מהירה בעזרת חשבון רשת חברתית – לחץ על הלוגו בכותרת

אפס סיסמה - שכחתי את שם המשתמש

שם משתמש
סיסמה
זכור אותי

he icon   en icon

אם נתקלת בבאג במקרה... או שחזרה תקלה מלקוח - חפש באגים דומים,

סביר להניח שפיקששת סדרה שלמה של באגים מאותו סגנון.

בתרגום חופשי מהמסמך הבא של Cem Kaner.

 

ראה המסמך בלינק הבא, כמו גם רשימת Checklists נוספים באזור הכלים והעזרים שלנו לזיהוי בדיקות המטפלות בבעיות אפשריות נוספות.

http://www.logigear.com/logi_media_dir/Documents/tcs_appA_bugs.pdf#!

פורסם ב טיפים

יום בחיי בודק – פוסט קצר המיועד להציג בפני אלו השוקלים להכנס למקצוע הבדיקות, מהו בעצם המקצוע - מה זה בדיקות, בפן הפרקטי - יום-יומי, ואילו משימות עושה הבודק, עם מה עליו להתמודד, מה עושה לנו כיף ומה מתסכל – מבלי לייפות.

(פוסט זה נסמך בין השאר על דיונים רבים שנכתבו ע"י חברי פורום  " בקרת איכות תוכנה – QA" במהלך השנים)

 

מה זה בכלל בדיקות?

יש כל מיני הגדרות למושג בדיקות תוכנה, אם להציג זאת בפשטות:

בדיקת תוכנה היא הפעלה שיטתית של תוכנה במטרה למצוא בה באגים ולהפיק מידע לגבי איכות התוכנה לבעלי הענין.

תפקיד נוסף הוא מניעת שגיאות במהלך הפיתוח ע"י בחינה מוקדמת של תכנון המוצר.

 

בפורומים השונים אנו נתקלים כמעט מידי יום באנשים ששמעו ממכרים כי מקצוע הבדיקות הנו דבר קל, והדרך המהירה להכנס לעולם ההייטק ה"זוהר" ולעשות מיליונים..., רבים למדו כבר מקצוע זה או אחר אם באוניברסיטה או במסגרות אחרות, לא הצליחו למצוא עבודה (המפרנסת בכבוד) ולכן מחפשים את הדרך הקצרה להשיג עבודה מכניסה.

בכדי לקחת החלטה על בחירת מקצוע, רצוי שהמועמדים יבינו תחילה מה זה אומר מבחינתם, האם המקצוע הנ"ל מתאים לצרכיהם ואופיים, כמו גם האם הם מתאימים לצרכי המקצוע – כי אם לא תהיה התאמה – בסוף יצאו מתוסכלים וללא עבודה.

תאורטית - נדרש מעין סרטון תדמית למקצוע – אך מכיוון שלא הצלחתי לארגן הכנתו (עדיין? cool) נתחיל מתאור כתוב:

 

בגדול בזמן שתכנתים עוסקים בעיקר בכתיבת קוד (לרוב לבד מול המחשב) ונכנסים לעומקו של הקוד אותו הם כותבים אך פחות מסתכלים על התמונה המלאה, הרי שבודקים מנסים לזהות את הכשלים בתכנון המערכת ובמימוש (בהנחה שתכנתים הם בני אדם וכמו כולנו עושים טעויות), עבודת הבודקים דורשת ראייה מערכתית של המוצר, משמעויותיו ללקוחות השונים, תאימותו לסטנדרטים בתעשייה וכד'.

צורת הראייה של בודק היא הפוכה מזו של תכנת - תכנת חושב איך משהו אמור לעבוד, ובודק צריך לחשוב איך להפיל את המערכת ובאילו תנאים היא לא תעבוד - אך זהו דבר ששניהם יכולים להתרגל אליו.

 

תפקיד הבודק מתחלק למספר פעילויות:

לרוב ישנן תקופות (מימים עד שבועות) בהן מתמקדים יותר בפעולה אחת מתוך אלו, אח"כ עוברים לשלב הבא וכד'.

1. לימוד הפן הטכני של המוצר או התכונה שאותה אנו מתעתדים לבדוק,

2. ניתוח המידע המהווה בסיס לבדיקות,

3. Review - בחינה של מסמכי הגדרה בכדי להקדים ולמצוא בעיות בהגדרה, בחינת מסמכי בדיקות שכתבו חברים לקבוצה וכד'.

   לרוב מתבצע בשני שלבים:

      א. החזרת משוב מקדים על הגדרות המערכת בקריאה עצמית.

      ב. השתלבות בישיבה עם משתתפים מתפקידים שונים.

4. תכנון והגדרת הבדיקות - לרוב תוך כדי כתיבת מסמך בפירוט כזה או אחר (ב-וורד/אקסל או בכלי ניהול בדיקות ייעודי),

5. הקמת סביבת העבודה / עמדות בדיקה - ארגון המחשבים, תשתיות, ציוד הבדיקה, תוכנות עזר וכן הלאה,

6. ביצוע בדיקות ידניות בפועל (בחדר מול מחשב, או במעבדה אם יש גם חומרה ייעודית במוצר - ע"פ מסמכים ו/או ע"פ לימוד והעלאת רעיונות תוך כדי הבדיקה),

כלומר שימוש בפרוצדורות שכתבנו או שאחרים כתבו בכדי להפעיל המוצר תוך כדי חיפוש אנומאליות הן מבחינת חוסר תאימות לדרישות הכתובות והן מבחינת צרכי המשתמש כפי שאנו מסוגלים לנחש אותם.

לרוב חלק זה תופס זמן ניכר מעבודתנו.

תוך כדי ריצה - לרוב נעדכן מסמך תוצאות והתקדמות.

7. פיתוח בדיקות אוטומטיות,

8. הרצת בדיקות אוטומטיות וניתוח תוצאותיהן,

9. זיהוי תופעות שעשויות להחשב כבאגים - במידה ונמצא בעיה - נתחקר אותה בעצמנו ו/או בעזרת המתכנתים, נשתדל לזהות המקור, נאסוף מידע ולוגים, ונדווח לגביה.

10. דיווח באגים - במערכות דיווח / תוכנה לניהול באגים,

11. מיקוח האם הבאג הוא אכן באג?, עד כמה הוא חמור?, והאם צריך לתקנו לאלתר או לדחות את הטיפול בו.

12. אחרי שתתקבל גירסת תיקון - נחזור לבאגים אלו ונוודא כי התיקון בוצע כראוי, אכן טיפל בבעיה ולא הכניס בעיות חדשות סביב התכונה שכבר נבדקה- כתוצאה מן הטיפול בקוד במהלך התיקון.

 

כשמסיימים עם תכונה אחת, עוברים לבאה אחריה, אח"כ לבדיקות מערכתיות, החלטה על שיחרור גירסה

וכך חוזר חלילה...

 

החלק היפה בעולם הבדיקות – הנו הגיוון והידע הנרחב לו אנו נדרשים – כאשר במהלך כל גירסה חדשה אנו נתקלים במגוון תכונות חדשות שעלינו ללמוד.

תכנון הבדיקות הנו משימה מאתגרת – כי בניגוד לתכנתים אשר מקבלים הגדרות דיי מדוייקות לגבי מה נדרש לפתח, אנו הבודקים צריכים בעיקר לנחש היכן ישגו התכנתים, ובאילו נקודות עשוי להכשל המוצר.

אמנם תחילה המוצר אותו נקבל נראה כמקבץ בעיות אין סופי – אך עם הזמן כיף לראות את המוצר קורם עור וגידים, והופך למוצר יציב ויעיל אשר ישרת נאמנה את המשתמשים.

 

מאידך – יש גם פן מתסכל, כאשר במוצר וותיק יש לחזור ולוודא בכל גירסה מחדש כי תכונות ישנות לא נפגמו – ולכן לעיתים נבצע שוב, ושוב בדיקות לאותו הנושא.

לעיתים קרובות אין מספיק זמן, כ"א ותקציב בפרוייקט לתקן את כל הבאגים שמצאנו, ולכן יגדירו קדימויות לטיפול, וידחו תיקון באגים פחות חשובים לגירסאות אחרות אם בכלל – על הבודק להפנים ולדעת להתמודד עם מצב זה, ועדיין להמשיך ולתעד את ממצאיו – כאילו כולם יתוקנו.

פעמים רבות, מכיוון שתהליך הבדיקות הינו בשלבים האחרונים של הפיתוח, כל האיחורים מצטברים ולכן הלחצים על קבוצת הבדיקות הנם גבוהים יחסית, עד כי לעיתים נדמה שמבקשים מאתנו לבצע קסמים בכדי לעמוד בלוחות הזמנים.

(כמו שנאמר – "למה האחרונים תמיד בסוף" laugh )

 

זוהי כתבה ראשונה בנושא הבדיקות - כיצד נכנסים למקצוע הבדיקות - ומהן התכונות הנדרשות מבודק - לטובת אנשים המעוניינים להכנס למקצוע.

אתם מוזמנים לקרוא עוד בנושא הדרכות לבודקים חדשים בתת-הפורום המיועד לכך:

http://itcb.org.il/index.php?option=com_kunena&view=category&catid=8&Itemid=632

 

קובי הלפרין - halperinko@

פורסם ב בלוג

האם גם אתם כמו בת-היענה טומנים הראש בחול?

- או שאתם משתתפים בפעילויות קהילת הבודקים?

 

מקצוע הבדיקות ייחודי בכך שמעבר לקורסים הנלמדים, עלינו להמשיך בתרגול מעשי, ובלימוד מתמיד של שיטות עבודה יעילות יותר.

אך אני נתקל בבודקים רבים אשר נסחפים בלחץ היום-יומי,

ואינם מקדישים זמן שבועי ללימוד בדיקות, קריאת מאמרים ובלוגים, והשתתפות בפורומים השונים בארץ ובעולם.

 

כיום - אמנם קל מאוד לחלוק מידע - אך מאידך - איתור וניפוי המידע המעניין מתוך שלל המידע המופץ כל רגע - הפך להיות קשה מדיי.

בדף מעולם הבדיקות - ריכזנו עבורכם מידע רב מאתרים שונים בארץ ובעולם,

בכדי שלא תצטרכו להתרוצץ ולחפש אותו על פני אתרים רבים.

כמו כן - אם נוח לכם יותר - תוכלו לקבל חלק מן הקישורים לכלים בהם אתם משתמשים באופן יום-יומי כמו פייסבוק, טוויטר ולינקדאין.

 

לעיתים קרובות - הלימוד הטוב ביותר מתקבל בעזרת פעילויות כתיבה על מה שלמדנו או מה שמקשה על תיפקודנו,

ודיון על נושאים אלו עם אנשים נוספים המתעניינים במקצוענו,

במקום להתעסק עם בניית אתר משלכם - או תחזוקת בלוג אשר ישרת כמות מעטה של צופים - הנכם מוזמנים לחלוק מידע בבלוג המשותף של אתר ITCB,

ולדון בחומר זה ובמאמרים אחרים אשר אתם קוראים - בפורום של האתר.

אם בכ"ז החלטתם לפתוח אתר או בלוג משלכם - זכרו לעדכן אותנו לגבי כתובת ה-RSS שלו - ואנו נעזור לכם להגיע לקהל רב יותר.

 

 

התחברו לרשתות החברתיות של פורום בדיקות

וחברו את חבריכם / חברותיכן

וכך תעזרו להם לגלות את עולם הבדיקות מחדש!

 

כמו כן ניתן לקבל עדכונים גם ב:

  •         פייסבוק:

https://www.facebook.com/groups/405915096141090

  •         תפוז:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=936&MessageId=166501975

  •         עשו Follow לדף הבית של ITCB קבלת המידע ב- LinkedIn :

http://www.linkedin.com/company/itcb---israeli-testing-certification-board?trk=top_nav_home

ו/או התחברו לפרופיל של גיל דנון - להתחברות לאלפי בודקים ולקבלת עידכונים גם מחברים נוספים:

http://www.linkedin.com/profile/view?id=203904058&

  •         ב- +Google :

https://plus.google.com/u/0/b/101407766666630341390/communities/103330560020303339830

  •         לאלו מכם המעדיפים לעקוב אחר העדכונים בטוויטר...

https://twitter.com/ITCB_IL_Testers

  •         וגם רשימת בודקים מישראל שכדאי לעקוב אחריהם:

https://twitter.com/ITCB_IL_Testers/lists/israeli-testers-qa

  •         למי שרוצה לקבל עדכונים מכל העולם במקום אחד - הכנתי עיתון מבוסס  :RSS 

http://paper.li/halperinko/1325683839#

(תוכנו מופיע גם בדף מעולם הבדיקות - ובפורמטים נוספים באזור הכלים והעזרים)

 

        >>> עזרו לנו לקדם את תפוצת העדכונים ומקורות המידע לבודקים נוספים, ע"י Share/Like <<<

 

ביחד נקדם את מקצוע הבדיקות בישראל!

 

בברכה,

קובי הלפרין

 

האם גם אתם כמו בת-היענה טומנים הראש בחול?

- או שאתם משתתפים בפעילויות קהילת הבודקים?

 

מקצוע הבדיקות ייחודי מאוד, בכך שהוא דורש ידע מקיף הן במתודולוגיות בדיקה, וגם ידע טכני במגוון טכנולוגיות

הקורסים הבסיסיים - כשמם כן הם - מספקים ידע בסיסי ממנו ניתן להתחיל ולהתפתח,

לכולנו ברור כי חלק ניכר מיכולותיו של הבודק מתפתח בעזרת חניכה וניסיון מעשיים,

אבל ניתן להאיץ לימוד זה ע"י קריאה ושיתוף ניסיון של אחרים -

אך בודקים רבים נסחפים לפעילויות היום-יומיות ושוכחים כי בכדי להתקדם עליהם להקציב זמן ללימוד וקריאה נוספת.

 

התחברו לרשתות החברתיות של פורום בדיקות

וחברו את חבריכם / חברותיכן

וכך תעזרו להם לגלות את עולם הבדיקות מחדש!

 

כמו כן ניתן לקבל עדכונים גם ב:

  •         פייסבוק:

https://www.facebook.com/groups/405915096141090

  •         תפוז:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=936&MessageId=166501975

  •         עשו Follow לקבלת עדכוני המידע מ-ITCB  ב- LinkedIn:

http://www.linkedin.com/company/itcb---israeli-testing-certification-board?trk=top_nav_home

ו/או התחברו לפרופיל של גיל דנון שמקשר אתכם לאלפי בודקים נוספים מהארץ - ומקדם הודעות של כלל הקהילה:

http://www.linkedin.com/profile/view?id=203904058

  •         ב- +Google:

https://plus.google.com/u/0/b/101407766666630341390/communities/103330560020303339830

  •         לאלו מכם המעדיפים לעקוב אחר העדכונים בטוויטר...

https://twitter.com/ITCB_IL_Testers

  •         וגם רשימת בודקים מישראל שכדאי לעקוב אחריהם:

https://twitter.com/ITCB_IL_Testers/lists/israeli-testers-qa

  •         למי שרוצה לקבל עדכונים מכל העולם במקום אחד - הכנתי עיתון מבוסס RSS:

http://paper.li/halperinko/1325683839#

  •         >>> עזרו לנו לקדם את תפוצת העדכונים ומקורות המידע לבודקים נוספים, ע"י Share/Like <<<

 

ביחד נקדם את מקצוע הבדיקות בישראל!

 

בברכה,

קובי הלפרין

 

ראשון, 20 אוקטובר 2013 19:53

בדיקות אוטומציה

בדיקות אוטומציה

לבדיקות אוטומציה יתרונות רבים כאשר מיישמים אותן בצורה יעילה כחלק מחיי תהליך הבדיקה , האוטומציה לרוב תתבצע באמצעות כלים חיצוניים (Selenium , Test Complete,QTP … ) או ככלי שפותח בארגון עצמו וזאת בכדי לענות על צרכים ספציפיים של המוצר הנבדק.

חשוב להיות מודעים לכך שכל תוכנה גם אם פותחה בצורה היעילה והאיכותית ביותר תכלול באגים אשר יכולים להשפיע על הלקוח, אנחנו כבודקים צריכים לוודא שהלקוח יקבל את המוצר בצורה האיכותית ביותר וללא באגים אשר יכולים להרוס את חווית המשתמש.

יש לזכור שבודק התוכנה יבצע מספר רב של סוגי בדיקות ידניות (GUI , Usability , Performance and more..) אשר יעזרו לו למצוא באגים במערכת (זאת במסגרת שלבי הבדיקה  (Sanity , Regression …)) חלק מהבדיקות יהיו רלוונטיות לאוטומציה וחלקן לא, הטבלה הבאה תראה מספר דוגמאות אשר יעזרו לכם לקבוע מתי להעזר באוטומציה ומתי עדיף להישאר בתחום הבדיקות הידניות.

מקרי בדיקה למימוש אוטומטי

מקרי בדיקה  למימוש ידני

בדיקות שחוזרות על עצמן מספר רב של פעמים בגרסא ספציפית

בדיקות שמבוצעות באופן חד פעמי ושלא יחזרו שוב כחלק ממעגל הבדיקות

בדיקות שחוזרות על עצמן מספר מועט של פעמים  בגרסא ספציפית אך רלוונטיות לכל עדכון חדש שיצריך בדיקה מחודשת

בדיקות שתוכננו למוצר חדש ולא עברו בדיקה ידנית

מקרים שבהם לא ניתן לבצע בדיקות בצורה ידנית

מקרי בדיקה שהמרתם לאוטומציה יקחו יותר זמן מאשר ביצועם בצורה ידנית

טסטים שצורכים זמן רב לביצוע (הכנה, בדיקה וחקירה במקרה של נפילה).

כאשר מדובר בפרויקט חדש שאינו יציב

במקרה של תוכנה מבוססת ויציבה שאינה משתנה לעיתים קרובות

בדיקות חקר (Exploratory) לרעיונות שעולים תוך כדי בדיקה.

 

 

כמו שאני רואה את הדבר , אוטומציה נוצרת בכדי ל-'שרת' את הבודק ולעזור לו בהורדת הסיכון של קיומם של באגים בתוכנה הנבדקת ובנוסף תומנת בתוכה יתרונות רבים אשר ביניהם ניתן למנות :

ביצוע בדיקות בצורה יעילה יותר- יעילות יכולה להיות כל אחת מהדוגמאות שניתנו בחלק הזה החל בחסכון בזמנים, הורדת העומס מהבודק ,ביצוע טסטים ללא התערבות אנושית ועוד...

חיסכון משמעותי בזמן הרצת הבדיקות וכיסוי בדיקות נרחב יותר - אוטומציה תרוץ על סביבות שונות מאלו שהבודק משתמש בהם ובכך הוא יכול לבצע בסביבה A את הבדיקות הידניות ובסביבה B תרוץ האוטומציה במקביל ובכך נקבל חסכון בזמן הרצת הבדיקות ובנוסף נוכל להריץ סבבי בדיקה רחבים יותר. דוגמה מצוינת לחסכון בזמנים היא שאוטומציה יכולה לעזור לנו בכל שכבות הבדיקה ולא רק בהרצת הבדיקות עצמן ,לדוגמה הכנת סביבת העבודה - כמו שאתם מכירים הרצת טסטים חייבת להתבצע על סביבה מתאימה, הסביבות מקבלות עדיפות בכל מיני סוגים של בדיקות החל מבדיקות compatibility  ועד בדיקות .System הכנת סביבות אלו היא אחת מהמשימות המתישות, המעצבנות וכמובן גוזלות הזמן שיש בכל סבב בדיקות, באמצעות אוטומציה אנחנו יכולים ליצור את הסביבות באופן אוטומטי וללא הצורך בהתעסקות ידנית, היתרון העיקרי הוא כמובן החיסכון האדיר בזמן וביעילות העבודה.

יכולת לדווח בצורה יעילה וברורה על קיומן של תקלות - הדיווח יכול להיות בזמן אמת (מייל) או לאחר סיום הריצה (Mail , Log..).

ביצוע בדיקות אשר אינן יכולות להתבצע באמצעות בדיקה ידנית - דוגמה מצונת תהיה בדיקות עומסים אשר חלקן יכולות להתבצע במסגרת האוטומציה אשר יכולה לסמלץ מקרים שבודק ידני לא יוכל ליצור וגם אם כן ההשקעה תהיה לא פרופורציונאלית.

הורדת העומס מהבודק - אוטומציה יעילה תוריד את העומס מהבודק זאת מכיוון שהיא מבצעת פעולות שהיו צריכות להיות ידניות ובכך לבודק יש יותר זמן לעסוק בלמידה ושיפור יכולותיו.

שמירה על 'שפיות' הבודק  - לי אישית כבודק אין דבר שנוא יותר מאשר לחזור על אותם בדיקות שוב ושוב, כאן האוטומציה מספקת פתרון מצוין כאשר היא מורידה את הצורך בלחזור על אותם טסטים שוב.

תוצאות מדויקות יותר - אוטומציה רצה תמיד עם ציפייה מדויקת לתוצאה הרצויה, הורדת הגורם האנושי מבטיחה לנו שהתוצאות יהיו מדויקות יותר.

אוטומציה משפרת את הבנת הבודק במוצר - כל בודק חייב להכיר את התוכנה שהוא בודק בצורה הטובה ביותר, דיבוג של באגים באוטומציה גורמות ללמידה עמוקה יותר של המוצר והעשרת הידע של הבודק, לכן כל נפילה היא הזדמנות להעשיר את הידע ויכולות הבודק.

גמישות - במקרה שהאוטומציה מתוכננת נכון ,יהיה קל מאוד לשנות את פרמטרי הריצה ובכך ליצור טסטים חדשים ללא כל מאמץ.

אוטומציה - מחזור החיים

למרות שלאוטומציה יש יתרונות רבים יש מספר כללים בסיסים שצריך להבין בכדי להשיג את אותם יתרונות שעושים אותה ליעילה כל כך, החלק הבא ינסה להסביר את הנקודה הזו :

שלב 1 :הבנת הצורך ובחירת האוטומציה הרלוונטית :

לפני שמתחילים לחשוב על שימוש באוטומציה יש צורך בסיסי מצד צוות הבדיקות לאפיין את סוגה ואת הדרישות שאותם היא צריכה למלא, 2 דוגמאות אפשריות:

אוטומציה מלאה – בסוג אוטומציה זה חלק נרחב מהבדיקות יהיו אוטומטיות בלבד ולא יבוצעו על יד בודק בצורה ידנית, במילים אחרות ניתן לומר ששלבים שלמים בתהליך הבדיקה יבוצעו ללא צורך במשאב אנושי, דוגמה מצוינת לזה יכולה להיות העברתם של בדיקות ה – Regression לביצוע אוטומטי ובכך לחסוך זמן רב ולאפשר למשאב האנושי להתפנות לחלקים אחרים של הבדיקה.

אוטומציה חלקית – באוטומציה מסוג זה אנו נשתמש באוטומציה רק במקרים ספציפיים מתהליך הבדיקה, רוב הבדיקות יהיו ידניות אך בחלק מהמקרים נשתמש באוטומציה בכדי לכסות מקרים שאינם יכולים להיות מבוצעים בצורה ידנית (דוגמה מצוינת היא כמובן בדיקת עומסים שבאוטומציה נוכל ליצור מצבים שאינם יכולים להיווצר ע"י משאב אנושי).

העזרות בכלים אוטומטים במהלך בדיקה ידנית -  במקרה כזה כלל הבדיקות יהיו ידניות ונשתמש בכלים אוטומטים בכדי ליצור מצבים מיוחדים שעליהם נבצע את הבדיקה (למשל כלי אוטומטי שיצור לנו מבנה תיקיות שישמש אותנו בזמן הרצת הבדיקות הידניות אך אינו חלק מהבדיקה עצמה).

שלב 2 :יצירת מסמכי איפיון :

צוות הבדיקות (QA) יהיה חייב ליצור תוכנית בדיקות מסודרת ולבדוק איזה חלקים צריכים לעבור לאחריות האוטומציה , כאשר יש מסמך מסודר ניתן לראות את כל השלבים בתהליך הבדיקות ואז לקבל תמונה מסודרת על הזמנים, הבעיות והסיכונים שיש בתהליך הבדיקה. כאשר יוסקו המסקנות, יהיה קל יותר לאפיין את הדרישות מצוות האוטומציה ואת גודל הכיסוי הרלוונטי.

בשלב זה גם ננתח את נתוני הקלט הנדרשים, והגדרת הנתונים המהווים הצלחה או כשלון של הבדיקות (או תהליך החישוב שיספק אוראקל זה).

שלב 3 : בחירת כלי האוטומציה :

לאחר השלב ה-2 לצוות האוטומציה יש את כל הנתונים שהוא צריך בכדי להחליט כיצד לגשת ולספק מענה לדרישות צוות הבודקים, לפי דעתי לשלב זה יש משמעות רבה כי כל אוטומציה בין אם מפותחת בתוך החברה או כלי חיצוני שהחברה קונה צריכה להיות איכותית ויעילה לא רק לפרוייקט ספציפי אלה גם לפרוייקטים עתידיים, בכך החברה יכולה לחסוך עול כלכלי ולהשקיע באנשי הבדיקות עצמם.

שלב 4 : העברת תוכנית הבדיקות לצוות האוטומציה

לאחר שהצורך הובן וצורת הפיתוח נבחרה, צוות הבדיקות (QA) יספק לצוות האוטומציה תוכנית מפורטת של הבדיקות, יש לזכור שמפתחי האוטומציה לרוב אינם מכירים את המוצר ולכן האפיון חייב להיות מפורט ומדיוק ככל האפשר.

צוות האוטומציה יעסוק ב-2 נקודות עיקריות :

  • מעבר מהיר על התוכנית וללא התעמקות בכל טסט וטסט, המטרה כאן היא להכיר את הבדיקות הנדרשות ובכך לראות האם ישנן צרכים מיוחדים שידרשו הכנת תשתית ייעודית ו/או בעיות שעלולות לצוץ ולגרום לעיכוב בזמנים (לדוגמה: אם יש טסט שייקח לפתח אותו שבועיים אך לבודק ידני ייקח דקה לבדוק אין טעם ליצור אותו מלכתחילה).

צוות האוטומציה יצטרך לספק זמני פיתוח – נקודה זו חשובה מאוד כי לכל תוכנה יש מטרה לצאת ללקוחות, בדיקות מתבצעות עד לשלב זה, במידה והפיתוח ייצור עיכוב והאוטומציה תהיה מוכנה בשלב מאוחר של תהליך הבדיקות זה עלול להפוך אותה ללא רלוונטית.

שלב 5 : סגירת קצוות לפני תחילת הפיתוח

בשלב זה לאחר שניתנו זמני הפיתוח יושבים 2 הצוותים (QA & R&D) וסוגרים את כל הנושאים שנשארו פתוחים, דוגמאות לנושאים אלו :

  • מעבר על מסמך הבדיקות בצורה מעמיקה.
  • מענה על שאלות ספציפיות של המפתחים לאחר שלא הבינו מקרים מסוימים.
  • נתינת תיעדוף לפיתוח (איזה טסטים חשובים יותר ואלו טסטים חשובים פחות).
  • הבנת בעיות שיש לצוות הפיתוח ביישום הטסטים ושינוי טסטים כתוצאה מכך.

שלב 6 : תחילת פיתוח או רכישת מוצר

בשלב זה צוות המפתחים מפיחים חיים בתוכנית הבדיקות ומעבירים אותם לבקרה אוטומטית, כמו שהסברתי בתחילת המאמר זה יכול לקרות באמצעות כלי חיצוני שנרכש מחוץ לחברה או לחליפין כלי אוטומטי שמיוצר בתוך החברה. נקודה נוספת וחשובה ביותר היא כמובן שלבי הפיתוח שחייבים להיות מבוססים לפי התיעדוף שניתן בשלב 5.

ישנן חברות בהן פיתוח התשתיות יתבצע ע"י צוות תשתיות האוטומציה אך כתיבת הסקריפטים של הבדיקה עצמה, כמו גם דיבוג ווידוא כי הבדיקה אכן מוצאת בעיות אשר נדמה, ואינה כושלת לשווא יתבצעו ע"י שאר הבודקים.

יכולת זו מתקבלת ע"י שילוב בודקים ידניים בעלי היכרות עם תוכנה, ו/או שימוש בכלים המאפשרים כתיבת אוטומציה בצורה קרובה ככול הניתן לשפת אדם – לדוגמא שיטות  KDT – Keyword Driven Testing  למיניהן.

שלב 7 : פגישות שבועיות לליווי תהליך הפיתוח

שלב זה יכול לכלול מגוון נושאים :

  • הדרכה של צוות האוטומציה בהרצת מקטעי הקוד.
  • סינכרון מלא בין הפיתוח לצוות הבודקים, צוות הפיתוח לכל הפחות יעדכן את ההתקדמות והבעיות שהיו לו כחלק מתהליך הפיתוח וצוות הבדיקות ייתן מענה (ככל הניתן).
  • דבר נוסף יכול להיות הספקת מקטעי קוד שסוימו לצוות הבודקים שיחלו להשתמש בהם.
  • מעבר על תיקונים ושינויים שבוצעו בעקבות הערות של צוות הבודקים.
  • נוודא כי האוטומציה אכן מגלה את התופעות אשר מצפים ממנה לגלות, ואינה כושלת לשווא.

הערה!

אוטומציה תקינה תהיה כזו שאושרה על ידי צוות הבודקים, כל מקטע קוד יהיה חייב לעבור אישור של  צוות ה- QA ורק לאחר מכן יהיה מאושר לשימוש.

שלב 8 : הרצה מלאה של אוטומציות

בשלב זה הפיתוח למעשה הסתיים וצוות הבדיקות יכול להתחיל ולהריץ את האוטומציות כחלק אינטגרלי מתוכנית הבדיקות.בנוסף, יש חשיבות גבוהה ליכולות ניתוח מהיר של תוצאות הריצה – וזיהוי מקור הנקודות הבעיתיות.

פורסם ב אוטומציה
חמישי, 12 ספטמבר 2013 07:54

הסבר על יתרונות ISTQB

הסבר על יתרונות ISTQB

 

פורסם ב חדשות ITCB
רביעי, 17 יולי 2013 19:47

כל הכלים באתר אחד- QA Testing Tools

כל הכלים באתר אחד- QA Testing Tools

לינק לצפייה ישירה:

http://qatestingtools.com

במידה ובלוק ה-iFrame מטה אינו פעיל בגירסת הדפדפן שלכם - הכנסו ללינק מעל.

 

פורסם ב כלים

פורומים בינלאומיים STC - Software Testing Club.

לינק לצפייה ישירה:

http://www.softwaretestingclub.com/forum

במידה ובלוק ה-iFrame מטה אינו פעיל בגירסת הדפדפן שלכם - הכנסו ללינק מעל.

 

פורסם ב אתרים
שלישי, 16 יולי 2013 08:27

פורומים בינלאומיים SQAForums

פורומים בינלאומיים SQAForums.

לינק לצפייה ישירה:

http://www.sqaforums.com/forums/index.php

במידה ובלוק ה-iFrame מטה אינו פעיל בגירסת הדפדפן שלכם - הכנסו ללינק מעל.

 

פורסם ב אתרים

תפוז - פורום בקרת איכות תוכנה - QA.

לינק לצפייה ישירה:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumid=936&r=1

במידה ובלוק ה-iFrame מטה אינו פעיל בגירסת הדפדפן שלכם - הכנסו ללינק מעל.

 

פורסם ב אתרים
עמוד 5 מתוך 6