LOGIN
התחברות או הרשמה
Avatar
להמשך הרשמה ידנית – לחץ על כפתור ההרשמה, להרשמה/כניסה מהירה בעזרת חשבון רשת חברתית – לחץ על הלוגו בכותרת

אפס סיסמה - שכחתי את שם המשתמש

שם משתמש
סיסמה
זכור אותי

he icon   en icon

רביעי, 22 יולי 2015 05:17

2015 - גיליון שני

 

מגזין עולם הבדיקות - גיליון שני - רבעון 3 - 2015

זהו הגיליון השני של המגזין, ואנו מקווים שתהנו מקריאתו ותפיקו ממנו ידע רב.

לחצו לצפייה במגזין

לחצו להורדת הגיליון בפורמט PDF

ניתן גם להוריד הקובץ כאן מהאתר בלינק:  TestingWorldMagazine_02_072015_light.pdf

אל תשכחו להרשם לקבלת עידכונים :-)

בברכה,

צוות מגזין "מעולם הבדיקות"

 

הרשמה לדיוור     |     גיליונות    |    אודות המגזין / צור קשר

 

בגיליון זה מופיעות הכתבות הבאות:

לכתוב בלוג בדיקות | איסי חזן ........................................... 4
בחן את עצמך | טל פאר................................................... 6
מחפש צרות | מיכאל שטאל .............................................. 7
ריאיון עם מנהל בדיקות | עפר פרת, ................................... 8
חדשות מעולם הבדיקות | קובי הלפרין ................................ 10
בדיקות תוכנה באקדמיה - מצב האומה | דני אלמוג ................ 11
פינת הטיפים | קובי הלפרין ............................................. 14
זוכה פרס מצויינות 2014 | עמיר ישראלי ............................. 15
האנציקלופדיה לבדיקות | אייל זילברמן ............................... 16
עזבו אתכם מיציבות בעבודה,
ביטוח קריירה כבר יש לכם?! | מאיה בוכניק......................... 17
זיהוי והפעלה של פקדים גרפיים באוטומציה |
מאיר בר-טל ............................................................... 18
בדיקות מן העולם | אלון לינצקי ........................................ 22

 

 

 

שלישי, 09 יוני 2015 12:27

אודות מגזין עולם הבדיקות

 

logo transparent web 1

 

  

 

 

   הרשמה לדיוור   |   גיליונות   

 

ברוכים הבאים למגזין עולם הבדיקות – מגזין בדיקות בעברית!


המגזין מיועד לאנשי בדיקות בישראל, ומטרתו לאחד את קהילת אנשי הבדיקות בישראל, לספק גאוות מקצוע לתחום ולספק לאנשי הבדיקות ידע וכלים פרקטיים לשיפור עבודתם כבודקים.

התכנים במגזין נועדו להעשיר ולעניין את כלל אנשי הבדיקות, החל מבודקים שזה עתה התחילו את הקריירה ועד מנהלי בדיקות מנוסים.

המגזין מופץ כל רבעון – בפורמט דיגיטלי לצפייה ברשת או הורדה כ-PDF.

אם ברצונכם לקבל את הניוזלטר שיכיל עדכון אודות גיליונות ומאמרים חדשים - כל שעליכם לעשות הוא להירשם לדיוור.

אנו מקווים שתהנו, תלמדו ותפיקו את המרב מהמגזין ומהחומר המוצע בו.

בכדי להישאר מעודכנים בכל הקורה במגזין ועוד התחברו לקבוצת הבדיקות בפייסבוק (דיונים טכניים ועדכונים ללא משרות):
https://www.facebook.com/groups/IL.Testing.QA
תוכלו גם לעקוב אחר עדכונים בלינקדאין, עקבו אחר דף ITCB:
https://www.linkedin.com/company/itcb---israeli-testing-certification-board

והתחברו לפרופיל של Gil Danon - ממנו אנו שולחים עדכונים לגבי פעילויות ודיונים מעניינים:

https://www.linkedin.com/profile/view?id=203904058

 

לפרטים, הצעות, וכתיבת מאמרים - ניתן לפנות במייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

לקבלת עדכונים על גיליונות ומאמרים הרשמו לדיוור   

 TW RegistrationLandPage qrcode

נתקלתם בבעיה כלשהיא ברישום / הסרה? - שילחו מייל ל:   This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 logo olam habdikot 2

תודה ולהשתמע,
צוות המגזין עולם הבדיקות,
איריס, יאן וקובי

www.testingworld.co.il

 

פורסם ב מידע נוסף

לבדוק או לא לבדוק - זאת השאלה

לא תמיד צריך לבצע כל בדיקה עליה חשבנו או אותה תכננו, ועלינו תמיד לשקול עלות מול תועלת, שהרי ככל שעבודת הבדיקות מתארכת – כך גם יתעכב תאריך שחרור הגרסה ללקוח.

לעיתים קרובות ניקח זאת בחשבון מלכתחילה תוך תיאום עם מנהל הפרויקט ומהנדסי המערכת ונמנע מהגדרת דרישות מערכת אלו תוך כדי ציון הבדיקות שלא נבצע בתכנית הבדיקות (STP). אך קיימים מקרים רבים בהם כבר כתבנו את הבדיקות, ולעיתים גם הכנו להן אוטומציה – האם עלינו להריצן מעתה שוב ושוב בכל סבב בדיקות?

לפני שאתם מריצים בדיקות באופן עיוור רק כי הן קיימות... – הנה מספר שאלות שעליכם לשאול:

1. מתי כבר הורצה הבדיקה? – האם יש טעם להריץ אותה כעת שוב?

2. מה השתנה מאז הרצתה הקודמת?

3. האם זו בדיקה ידנית או אוטומטית?

4. כמה זמן לוקח לבצע את הבדיקה?

5. האם בדיקה זו נכשלה אי-פעם בעבר?

6. האם רבים משתמשים בתכונה הנבדקת?

7. האם יש לנו היכולת לבצע ולנתח את תוצאות הבדיקה?

8. האם יש לנו כח אדם / זמן לביצוע הבדיקה?

9. האם הבדיקה הזו עדיין רלוונטית ונכונה?

10. האם זו הדרך הנכונה להריץ הבדיקה בשלב זה?

(האם אינה מורכבת מדיי לשלב ראשוני של בשלות הגרסה?, או אולי פשוטה מדיי ובזבזנית לבדיקות רגרסיה ועדיף לשלבה ביחד עם בדיקות אחרות לבדיקה מורכבת?)

בצורה דומה – רצוי שנחשוב עוד לפני שאנו משקיעים זמן בכתיבת הבדיקה. אם זו בדיקה פשוטה בקדימות נמוכה – אולי לא שווה להשקיע בפירוט צעדים מלא ונוכל להסתפק בכתיבת שם הבדיקה בתוספת תיאור קצר של מטרת הבדיקה.

האם עלינו לשכפל תיאור מלא של הבדיקה – או שנסתפק בכתיבה יעילה יותר עם תיאור אחד אותו נריץ עם מגוון שילובי ערכים אשר יתואר בטבלה סמוכה?  (דבר שיקל על התחזוקה וראיית התמונה המלאה)

טיפ זה הופיע בגיליון #1 של מגזין עולם הבדיקות - http://goo.gl/sMeEMH

פוסט זה מבוסס על רעיון שהועלה בפוסט של John Andrews :

http://testingfromthehip.wordpress.com/2014/07/15/release-testing-to-do-or-not-to-do-that-is-the-question

 

לבדוק או לא לבדוק small

פורסם ב טיפים

ET מקרה מבחן – דורון בר

Exploratory Testing - ניסוי שימוש בET  הצד המעשי

 

אנחנו שומעים הרבה על Exploratory Testing (להלן ET), ואנו ב-AVG, חברת האנטי-וירוס המובילה בעולם, משתמשים בגישה זו לעיתים קרובות. אבל בצוות שלי לפחות, לא השתמשנו בה בכבוד הראוי לה, כלומר בצורה מתודולוגית יותר ממה שבדרך-כלל מייחסים לגישה זו.

המאמר בא לשתף את הקוראים בביצוע של ניסוי שימוש ב-ET כפי שנערכו אצלנו. כאשר הדגש הוא על הצד המעשי. מסיבה זו אין כאן כוונה לנסח או אפילו לתאר באופן מלא את גישת הבדיקות הזו. בכ"ז מן הראוי לתארה בכמה מילים בכדי שניישר קו.

ET זו גישה שדוגלת בלמידה של מוצר / תכונה תוך כדי תכנון הבדיקות ועריכת הבדיקות עצמן. בדיקות אלה אינן מייצרות מסמכים מלאים כמו שיש לבדיקות המסורתיות יותר, לא בתכנון ולא בביצוע. אך כמובן אין זה אומר שאין תיעוד של התכנון ואין תיעוד של ההרצה. את הגישה הגה לראשונה קם קאנר1 והיא ידועה יותר דרך ג'יימס באך2 (וממנו ההגדרה בתחילת הפסקה).

אנו החלטנו ללכת על גישה מחמירה יותר הידועה בכינוי Session-Based Test Management3 (להלן SBTM), או לפחות בפרשנות שלנו אליה. גישת ה-SBTM נוצרה על-ידי ג'יימס באך ואחיו ג'ונתן ונבעה מכך שלקוחותיהם בכ"ז רצו לקבל דיווח מפורט יותר של מה נבדק (אך לדעתי יש לכך ערך רב יותר במובן של וידוא כיסוי הבדיקות). בשיטת ניהול זו יש תכנון ותיעוד תוצאות מפורט יותר, ובהתאם לכך ערכנו את הבדיקות שאתאר בהמשך.

 

המטרה

לאחר שהחלטנו להתקדם בכיוון הנ"ל ולערוך ניסוי ראשון, הצבנו שאלות שעליהן הניסוי אמור לענות, כמו למשל:

  • האם הבודקים שלנו מוכנים להיות בודקי ET? בסה"כ מדובר בגישה המצריכה הבנה, דמיון ומחויבות.
  • לברר מהי יעילות בדיקות ה-ET אל מול הבדיקות הידניות הכתובות, ה-Scripted Testing  (פירוט צעדים מלא*, להלן ST)? אפשר להשתמש בגישות אלו במקביל, כאשר את ה-ST כדאי לבצע באופן אוטומטי. אבל מה לגבי משימות מעכשיו לעכשיו (ולנו יש הרבה כאלה) כשאין זמן ל-ST, לא כל שכן אוטומטיזציה? האם במקרה כזה ה-ET הם פתרון מספק? לשם כך במקביל לתהליך המתואר כאן כתבנו בדיקות בדרך הישנה של צעדים מפורטים ותוצאות צפויות בכדי שנוכל להשוות בין התוצאות.
  • להבין מהי הדרך הנכונה לביצוע ET (זמנים, מתודולוגיה וכד')?

תוך קבלת התשובות לכך אנו נניח את אבן הפינה לשימוש עתידי בגישה זו, וכמובן נבדוק את המוצר.

הדיווח למטה יראה כיצד בדקנו תכונה חדשה במוצר שנקרא AVG Web TuneUp, שהוא תוסף לדפדפן שבין היתר נותן הגנה ברשת, לדוגמא מפני אתרים מסוכנים וטראקרים למיניהם. אך לפני שנתחיל בניסוי - כמה מילים על ההכנות.

 

הכנות לביצוע

הדבר הראשון היה לחנך את הבודקים לגבי מהות ה-ET, לגבש שפה אחידה ולתאם ציפיות. כיוון שכבר היה להם מושג ברור בנושא זו לא הייתה בעיה.

בד בבד התחלנו בתכנון הבדיקות. יצרנו מפת חשיבה על-סמך הדרישות, העיצוב ושיחות עם כל הגורמים הרלוונטיים. הרמה שלה הגיעה למה שקראתי ב-ST רמה של Test Case. כלומר ניסינו לכלול את כל נקודות הבדיקה ללא ירידה לפרטים. מפת חשיבה הוא כלי מאוד נח לתכנון הבדיקות ברמה הגבוהה, וכך קל לוודא שלא מפספסים משהו, עד לרמה של נקודות בדיקה. לאחר התכנון ניתן לראות במבט אחד את כל הבדיקות.

לאחר מכן יצרנו טופס לתכנון הבדיקות, שלמעשה כלל גם את התיעוד שלהן ואת הדיווח שלהן. הוא נראה בערך כך:

  • תאריך
  • מוצר ותכונה
  • לוח זמנים (מומלץ - לא יותר משעתיים)
  • סוג הבדיקה (למשל: לפי ניהול סיכוני התכונה, סיפורי משתמש, היסחפות מול הדרישות** וכו')
  • מטרת הבדיקות (למשל: האם הדברים עובדים כמו שהם אמורים לעבוד? האם המוצר משיג את מטרתו העסקית? איך תכונה מסויימת עובדת תחת תנאים מסויימים?)
  • תוכן הבדיקות. זוהי נקודה חשובה כיוון שכאן פירטתי נקודות ממפת החשיבה ברמה של, לדוגמא: פופאפ רלוונטי קופץ ונעלם בעצמו לאחר 5 שניות.
  • תיעוד תוך כדי ריצה (מה אני בודק, אילו השערות בדקתי ומה היו התוצאות שלהן?). לצורך כך מומלץ להשתמש בכלי שיצר שמואל גרשון למטרה זו ממש ונקרא Rapid Reporter .
  • סיכום: מהן ההתרשמויות שלי מהמוצר? אילו רגשות זה עורר? באגים שמצאתי, מה עוד כדאי לבדוק וכד'.

 

סוג ותוכן הבדיקות

כל בודק אמור לבדוק אספקט אחד מהרשימה שלהלן:

בדיקות UI, שתי בדיקות פונקציונליות (תהליכים שקוראים לפני ולאחר התקנת המוצר), סנריו של 'אופרת סבון'4, אד הוק (ללא שלב תכנון וקריאת מסמכים, פשוט נותנים לבודק רקע כללי על התכונה ואז נותנים לבודק/ת להשתמש בה), היסחפות מול הדרישות וולידציה. על כל אספקט, פרט ל-אד-הוק, הוספתי נקודות בדיקה שהינן בעצם לקוחות ממפת החשיבה.

 

הבדיקה

הקצאנו שמונה בודקים למטרה זו. ביקשנו מהם לעבור במשך כשעה על המסמכים וכשעה נוספת לדבר על התכונה והבדיקות בקבוצה. המטרה הייתה היכרות עם המוצר, חשיבה משותפת בנוגע לדרך הרצת הבדיקות, רעיונות וכד'. כבר תוך כדי דיון עלו שאלות חשובות על התכונה שהפננו למנהל המוצר ולפיתוח.

לאחר מכן הקצבנו שעתיים לבדיקות עצמן. שעתיים, יש לציין, הן לדעתי הגבול העליון לבדיקות מסוג אלה, כיוון שהבודקים מתמסרים למטרה זו עם כל המשאבים שלהם, ושעתיים הן הרבה זמן. בנוסף ביקשתי לאסור על הפרעה במהלך הבדיקות.

ולבסוף, בתום הבדיקות, נערכה עוד ישיבה על מנת לשוחח על הבדיקות שהיו. מטרת ישיבה זו היא לקבל רשמים ממקור ראשון על החוויה ברמת הבדיקה (למשל מה אפשר לשפר, מה היה טוב ומה למדתי), ברמת המוצר (האם הייתם מתקינים אותו במחשב שלכם בבית? מה חסר לו? מה מיותר? איך להקל על המשתמש?), ברמת האיכות של המוצר, ולאיזה כיוון כדאי להמשיך את הבדיקות.

לאחר מכן טופס הדיווח עודכן ובאגים נפתחו.

 

התוצאות

אני יכול לציין שהבדיקות היו מוצלחות ו-23 באגים נפתחו. בנוסף כל בדיקה מצאה באגים בדומיין שלה (בדיקות ממשק המשתמש מצאו באגים בעיקר בממשק המשתמש חוץ מבאגים בודדים שראו 'על הדרך', למשל באג ולידציה שנמצא תוך כדי בדיקות פונקציונליות).

לפי התרשמותם כפי שנרשמה בסוף הטופס, ולשמחתי, הבודקים אהבו את התכונה שנבדקה. הממצא הפחות חיובי היה שלדעת הבודקים התכונה לא הייתה בשלה לגמרי לצורך הבדיקות.

לאחר מכן הורצו ה-ST. יש לציין שלא נמצאו באגים חדשים בבדיקות אלה. חשוב לציין שיש להתייחס לממצא זה בחשדנות מסויימת כיוון שהן כללו בנוסף למה שנבדק ב-ET עוד נקודות, והיה אפשר לשער שיתגלו שם באגים. ייתכן שבאגים שנמצאו חסמו את הדרך למציאת באגים במקומות אלה.

ממצא מעניין אחר הוא ש- 25% מהבאגים שנמצאו ב-ET לא היו מתגלים ב-ST! יחד עם זאת חשוב לציין שבדיקות ה-ET וה-ST הן בדיקות המשלימות האחת את השנייה, אלא במקרים מסויימים כמו תיקון שיש להעלות לאוויר במיידי ואין זמן לכתיבת בדיקות מסורתית יותר. עם כל הרצון ב-ET אנו עלולים לפספס בדיקה זו או אחרת כי אין כאן מעבר שיטתי במובן של בדיקת כל מצב ומצב, אך גם ב-ST, כאמור למעלה, קל לפספס.

לפי התוצאות הנ"ל, למדנו שהבודקים שלנו מוכנים לגישה זו. לגבי זמני הבדיקה - לא שהיו ציפיות - אבל זמן לא נחסך ב-ET אל מול ה-ST. יש לציין שבסביבת אג'ייל זמן כן נחסך, והוא הזמן של כתיבת ה-ST וה-STP. בשתי הגישות יש לערוך עבודת מחקר רצינית, אך לאחר מכן כתיבת מפת מחשבה קצרה יחסית לכתיבת של ST.

למדנו שבדיקות ה-ET הן כלי חזק מאוד. אם נעשות נכון - נקודות רבות יכולות להתגלות. סוג זה נותן אחריות נוספת לבודקים ומגוון להם את העבודה.

בנוסף למדנו שבפעם הבאה נוודא שהתכונה יציבה יותר לפני הבדיקות (בתהליך בדיקות השפיות שעורכים המפתחים).

 


* הכוונה כאן לא לאוטומציה אלא לכתיבה מסורתית בפירוט של צעד-אחר-צעד ותוצאה צפויה.

**היסחפות מול הדרישות זו שיטה שבה קוראים דרישה ודרישה, ועל כל אחת מהן עורכים בדיקה. ברור שתוך כדי חשוב לחשוב על היחס מול דרישות קודמות, 'מה יקרה אם...' וכד'.

1. Kaner, Falk, and Nguyen, Testing Computer Software (Second Edition), Van Nostrand Reinhold, New York, 1993. p. 6, 7-11.

2. http://www.satisfice.com/articles/what_is_et.shtml

3. http://www.satisfice.com/sbtm/

4. http://www.stickyminds.com/presentation/soap-opera-testing  למשל

 

DoronBar Bio 1

עולם בדיקות התוכנה של דורון בר 

 

ET DoronBar 2

 

פורסם ב שיטות בדיקה

גיליונות עבר של מגזין חושבים בדיקות

לנוחיותכם צרפנו כאן קישורים לגיליונות עבר של מגזין חושבים בדיקות,

בכדי שתוכלו לעיין בכתבות המעניינות שהופיעו בהם.

העלנו הגיליונות לגוגל דרייב ייעודי, ושם תוכלו לצפות בהם ו/או להוריד למחשבכם בפורמט PDF.

לפרטים נוספים לגבי המגזין - http://www.thinktesting.co.il

קריאה מהנה,

קובי

 

(במידה ויש בעיה בצפייה - אם לא כל הדפים נטענו - רעננו את דף הצפייה)

 

גליון מס' 1:

 

 

לחצו לצפייה בגליון מס' 1

 

לחצו להורדת גליון מס' 1 בפורמט PDF

 

 cover1big

 

גליון מס' 2:

 

 

לחצו לצפייה בגליון מס' 2

 

לחצו להורדת גליון מס' 2 בפורמט PDF

 

cover2big 

 

גליון מס' 3:

 

 

לחצו לצפייה בגליון מס' 3

 

לחצו להורדת גליון מס' 3 בפורמט PDF

 

cover3big 

 

גליון מס' 4:

 

 

לחצו לצפייה בגליון מס' 4

 

לחצו להורדת גליון מס' 4 בפורמט PDF


 

 cover4big

 

גליון מס' 5:

 

 

לחצו לצפייה בגליון מס' 5

 

לחצו להורדת גליון מס' 5 בפורמט PDF

 

ThinkTesting5 

 

גליון מס' 6:

 

 

לחצו לצפייה בגליון מס' 6

 

לחצו להורדת גליון מס' 6 בפורמט PDF

 

 cover6big

 

גליון מס' 7:

 

 

לחצו לצפייה בגליון מס' 7

 

לחצו להורדת גליון מס' 7 בפורמט PDF

 cover7big
פורסם ב כללי

בודק - עקוב אחרי בודקים אחרים בטוויטר ובבלוגים, חלוק רעיונות והתנסויות, כתוב, קבל משוב ושפר את יכולות ההתדיינות –

נראה כי היתרונות בעולם הטוויטר חמקו מעיני קהילת הבודקים הישראלית אשר לרוב דווקא ממהרת לאמץ ומשתלבת בסביבות וכלים חדשים.

כמו שכתב מיכאל ל. : "טוויטר הנו כנס 24/7  לבדיקות ותכנות"

היתרון בטוויטר הנו ש- קל מאוד להגיע במהירות למידע חדשני מכל האנשים המובילים בעולם הבדיקות,

מאידך – חשוב להדגיש גם את חסרונו – דיי מהר מגיעים להצפת מידע, ורבים מהאנשים אחריהם נעקוב עשוי להציף בשלל הודעות שאינן מעניינות את רובנו, החל מתמונה של מה שאכלו בבוקר, באיזה פאב בילו ופוסטים פוליטיים שונים ומשונים, אך למרות זאת – ובשל האורך הקצר של ההודעות – קל יחסית לגלול במהירות ולזהות מהן ההודעות שמעניינות אותנו.

כך ניתן לקבל מידע מכל רחבי העולם, לגבי שיטות בדיקה שונות, כלים חדשניים ושאר עדכונים, ואף נוכל להשתתף בדיונים בנושאים המעניינים אותנו – דברים שפעם היו מנת חלקם של מתי מעט שהכירו באופן אישי את מובילי הדעה.

כיום חלק ניכר מן האנשים מחובר לטוויטר בטלפון הסלולרי, וזמין כמעט בכל שעות היממה.

תחשבו כי אתם יכולים להיוועץ במגוון של בודקים מנוסים מרחבי העולם, ולחלוק עמם רעיונות ותובנות.

כל שנדרש הוא להיכנס ל- http://www.twitter.com  וליצור חשבון.

ניתן גם להפריד בין הזהות הפרטית שלנו, לזהות המקצועית התחום זה או אחר, ע"י יצירת מס' חשבונות משתמש (דבר שרבים מהעוקבים אחרינו עשויים להעריך :-) )

ניתן לאתר אנשים וחברות ע"י חיפוש בעזרת שמם, או לרשום את שם הזיהוי שלהם בטוויטר לדוגמה @ITCB_IL_Testers או halperinko@  , וגם לעקוב אחר רשימות מרוכזות של אנשים כגון: Israeli Testers QA  - בה אנו מרכזים רשימה של ישראלים מעולם הבדיקות הפעילים בטוויטר ומעלים הודעות בתחום זה בעיקר.

https://twitter.com/ITCB_IL_Testers/lists/israeli-testers-qa

כמעט בכל בלוג - תוכלו למצוא רשימת אנשים אחריהם ממליצים לעקוב.

בנוסף למעקב כללי אחר הודעות של אנשים ספציפיים, טוויטר מעודד שימוש במילות מפתח hashtags – המסומנות בטוויט בעזרת # - כך שניתן לבצע חיפש מהיר של הציוצים האחרונים שנעשו בנושא #QA, #Testing, #Agile, ואף לקבל מידע ישיר לגבי המתחולל בכנס המתקיים בצדו השני של העולם, כמו #StarEast מארה"ב או EuroStar - #esconfs

שימו לב כי בחיפוש יוצגו לרוב רק התוצאות הנצפות ביותר, ואם ברצונכם לראות את כלל התוצאות עליכם לעבור למצב תצוגה All.

חשוב לזכור כי אם תרצו שההודעות שלכם יקראו ע"י אנשים נוספים מעבר לעוקבים עליכם – חשוב מאוד לסמן מילות מפתח רלוונטיות.

קיימים גם כלי עזר שונים שנבנו על בסיס המידע לדוגמה כלי נפוץ הוא Tweetdeck אשר מאפשר לעקוב אחר טרנדים מעניינים.

חסרון נוסף של טוויטר נובע ממגבלת 140 התווים של ההודעות, שעוד מופחתת כשנרצה לחלוק קישור ו/או תמונה.

וגם מהקושי לעקוב אחר "מי עונה למי" כי התצוגה אינה היררכית (נושא זה הגביל ניסיונות לביצוע דיונים חיים רבי משתתפים בעולם הבדיקות), ולעיתים גם אם ניכנס לתוך טוויט – נראה רשימה חלקית בלבד של התגובות כי חלקן יוצגו רק למשתמשים אליהם הופנו ישירות.

למרות מגבלותיו – אין כל סיבה שלא ננצל כלי חשוב זה שכבר הזין לא מעט מהפכות בעולם, גם לקידום עולם הבדיקות.

חומר קריאה נוסף:

http://www.mkltesthead.com/2013/07/follow-other-testers-on-twitter-share.html

נשמח לשמוע רעיונות הערות והארות מכם הקוראים – בחלונית התגובה מטה, ו/או בפורום.

ולהוסיף טיפים משלכם לרשימה משותפת זו.

 

סדרת טיפים זו "כיצד להפוך לבודקים טובים יותר" מתבססת על דיון ב: Software Testing Club

99 Things Testers Can Do To Become Better Testers

ה-eBook החינמי שנוצר בעקבות דיון זה: 99ThingsEbook.pdf

וסדרת פוסטים מאת Michael Larsen בשם: Ways Workshop 99 - בה מיכאל מרחיב על כל אייטם וגם מספק הנחיות כיצד לתרגל הנושא.

 

 TwitterBug

פורסם ב טיפים

בודק - השתתף בקורס בדיקות, קרא הסילבוס או צפה בקורסים חינמיים כגון BBST – הנחייה זו נכונה הן לבודקים מתחילים והן לבודקים מנוסים שלא עברו קורס מימיהם, ואף כאמצעי לרענון הידע מידיי כמה שנים.

לצערנו בשנים הראשונות להתפתחות מקצוע הבדיקות נטבעה בו בטעות הסטיגמה כי ניתן לקחת כל אדם מן הרחוב לתת לו לשחק עם המוצר הנבדק ולקרוא לכך בדיקות – אך לאט לאט חודרת לשוק התובנה כי בדיקות זהו מקצוע שצריך ללמוד אותו, ולהתמחות בו.

לצערי למרות שיפור ניכר שאנו רואים עם השנים בכמות הבודקים שעוברים הדרכה מסודרת, דווקא נראה כי לא מעט ראשי צוות ומנהלים החלו את דרכם כשקורסי בדיקות היו פחות נפוצים - וחלקם נותרו במצב זה של חוסר מודעות לצורך בלימוד ושיפור מתמיד של הידע והטכניקות הנדרשות.
(ואגב - קורסים במבנה דומה היו קיימים עוד הרבה לפני כניסת ISTQB לתחום, אני לדוגמא זכיתי לעבוד תחת מנהלים שהבינו הצורך ועברתי קורס בדיקות עוד בשנת 1994)

עם השנים הצטבר ידע רב בספרים, מאמרים, פורומים, ובלוגים – הכרת ידע זה מאפשרת כניסה מהירה יותר לתחום הבדיקות והבנת שיטות בדיקה.

כמו כן ישנם מושגים רבים בתחום בהם משתמשים בארגונים שונים בצורה שונה – דבר המקשה לחלוק ידע ולדון עם בודקים אחרים בשל "מגדל בבל" של המקצוע.

השתתפות בקורס בדיקות מאפשרת לקבל במרוכז ובאופן מודרך את הידע הבסיסי בזמן קצר יחסית (מס' ימים) ובעזרת חומר איכותי ומורחב שהוכן ע"י בעלי מקצוע ומשם ניתן להמשיך בלימוד עצמי ו/או לשלב קורסים מתקדמים.

לבודקים פעילים חלק מהמידע בקורס עשוי להיות מיותר מכיוון שכבר שמעו אותו פה ושם (בתלות בסביבה בה התנסו, ובאיכות החניכה לה זכו), ומאידך עשוי לתקן הבנה שגוייה של החומר.
ושוב - יתרון נוסף של קורס הוא ההזדמנות לבחון את הרעיונות שבראשנו מול מדריך מנוסה וקבוצת הלימוד (לשם כך רצוי לבחור בקבוצה הומוגנית ברמה דומה לשלנו).

בצורה דומה ניתן לצורך לימוד עצמי של החומר, ניתן לצפות בסרטוני הדרכה כמו סדרת ה- BBST  שנוצרה בשיתוף בין Cem Kaner ו- James Bach והוסרטה ע"י קם בפורמט של קורס אוניברסיטאי הכולל גם המצגות וחמרי תרגול.
במהלך השנים הצטרפו מדריכים נוספים ושיפרו חומר זה במסגרת האגודה האמריקאית AST.

במקביל יש את הסילבוס הנרחב של ISTQB ומילון המונחים (כולל זה שתורגם ע"י ITCB לעברית) המסופקים חופשי לכולם וגם בעזרתם ניתן ללמוד באופן עצמאי.

מכיוון שלעיתים קשה להתמיד בלימוד עצמי – מומלץ להתחבר לעוד מס' בודקים במסגרת העבודה או וכד' – ולבצע פעילות זו במשותף.

בעבודה - ניתן להקצות 2-4 שעות שבועיות ולצפות ביחד בסרטוני ה-BBST או סרטונים דומים (קישורים וסדר לימוד עצמי ראו בהודעה הנעוצה בפורום הדרכות באתר ITCB), לעצור בנקודות הנראות מעניינות, ולדון בנושאים – מה אנו למדים מהם? האם יש בין הדברים רעיונות שנרצה לקחת לשיפור צורת העבודה הנוכחית?

מומלץ מאוד לנסות להעלות את תובנותיכם בכתב (זו אחת הדרכים להטמעת החומר), והנכם מוזמנים גם להעלות נושאים לדיון בפורום ובפייסבוק – כך תקבלו נק' מבט של בודקים רבים נוספים, ולעיתים קרובות גם תגובות אשר יאלצו אתכם לשקול מחדש הנושאים.

אני נוהג לקרוא הסילבוס בערך כל כשנתיים – וכל פעם נתקל ברעיונות חדשים שכעת מצבי הבשיל להבנתם או להטמעתם,

וכיום יש גם סילבוסים חדשים לרמות מתקדמות, ניהול הבדיקות, ותחומים טכניים שונים כגון עבודה באג'ייל ובדיקות מובייל.

(כמובן חשוב לזכור כי הקורס הבסיסי – כשמו כן הוא, ויש מגוון פעילויות נוספות כמו תרגול, קריאת בלוגים והשתתפות בפורומים שיכולות להרחיב הידע ובהן ניגע בפוסטים אחרים)

חומר קריאה נוסף:

http://www.mkltesthead.com/2013/07/take-association-for-software-testing.html

 

נשמח לשמוע רעיונות הערות והארות מכם הקוראים – בחלונית התגובה מטה, ו/או בפורום.

סדרת טיפים זו "כיצד להפוך לבודקים טובים יותר" מתבססת על דיון ב: Software Testing Club

99 Things Testers Can Do To Become Better Testers

ה-eBook החינמי שנוצר בעקבות דיון זה: 99ThingsEbook.pdf

וסדרת פוסטים מאת Michael Larsen בשם: Ways Workshop 99 - בה מיכאל מרחיב על כל אייטם וגם מספק הנחיות כיצד לתרגל הנושא.

 

Study1

 

 

פורסם ב טיפים

סיגיסט ישראל בשיתוף עם מכללת סלע ,

שמחים להזמינך לשבוע הבדיקות 2015/INTERNATIONAL TESTING WEEK 23-25/3.

במסגרת הכנס נארח ממיטב המרצים והמומחים מחו"ל.

לבחירתכם 4 סמינרים – פרטים מלאים בפרוספקט המצורף.

שימו לב! הנחות מיוחדות למוסמכי ISTQB !

 

Sela INTERNATIONAL TESTING WEEK 23 25 3 2015 header

לפרטים נוספים ראו ברשימת אירועים של ITCB:

http://goo.gl/ALXOt9

 

 

שלישי, 03 פברואר 2015 13:40

צור מפת חשיבה – Mind Map

 צור מפת חשיבה – Mind Map

  MM - מאפשרת לנו להציג רעיונות בצורה גרפית מרוכזת, ולתאר קשרים בין הפרמטרים השונים המשפיעים על הנושא.

כאשר יתרונותיה על עץ בדיקות הנן בעיקר ביכולת להוסיף אייקונים וצבעים המשפרים את הבנת הנושא "במבט אחד", וגם מקלים פעמים רבות על שינון המידע.

(בדומה לטבלאות רבות מימדים וצבעים)

מאידך – חסרונותיה במבנה המעגלי שנובע כנראה מהצורך לנצל מקום מצומצם (על דף בודד או לוח) ולעיתים מקשה להבין מהיכן רצוי להתחיל לצפות בה, וגם מגביל את כמות הנתונים בהם ניתן לצפות בצורה ברורה ויעילה – בניגוד לעץ בתוכנה אותו ניתן לגלול ועדיין לשמור על מבנה קשרים ברור.

בכדי להתגבר על כך - חלק מן הכלים מאפשרים לצמצם או להרחיב הפרטים המצגים תחת כל ענף – בדומה לעץ, ו/או לבצע זום להתמקדות על אזור חלקי.

את ה-MM ניתן לצייר על הלוח, על נייר, וגם בכלים ממוחשבים שונים וברובם חינמיים.

מתי נשתמש ב-MM? – כאשר נרצה לעשות סדר בחשיבה שלנו על מקרי בדיקה, וכאשר נרצה להציג הנושא ברמת על בדיון או בReview,

וגם כאשר נחליט לתאר בקצרה את הנושאים הנבדקים – לדוגמה לקראת ותוך כדי בדיקות חוקרות (ET).

את ה-MM נתחיל לבנות בדומה לעץ מ- מילה/רעיון/נושא מרכזי וממנו נפצל לתת-נושאים ברמות נוספות.

למרות הדמיון הרב לעץ בו משתמשים בכלים רבים – לצערנו אין הרבה כלי ניהול דרישות ובדיקות המאפשרים לעבור באופן אוטומטי בין שיטות תצוגה אלו – דבר שהיה מקל על הויזואליזציה של המידע מחד ומאידך מאפשר לפרט מידע רב יותר בהיקף של מסמך הגדרות או מסמך בדיקות מלא.

חומר קריאה נוסף:

http://www.mkltesthead.com/2013/07/create-mindmap-rosie-sherry-99-ways.html

התמונה מ:

https://www.examtime.com/blog/6-tips-on-how-to-create-an-online-mind-map-with-examtime

 

נשמח לשמוע רעיונות הערות והארות מכם הקוראים – בחלונית התגובה מטה, ו/או בפורום.

סדרת טיפים זו "כיצד להפוך לבודקים טובים יותר" מתבססת על דיון ב: Software Testing Club

99 Things Testers Can Do To Become Better Testers

ה-eBook החינמי שנוצר בעקבות דיון זה: 99ThingsEbook.pdf

וסדרת פוסטים מאת Michael Larsen בשם: Ways Workshop 99 - בה מיכאל מרחיב על כל אייטם וגם מספק הנחיות כיצד לתרגל הנושא.

 

How to create a mind map mindmap

 

פורסם ב טיפים
חמישי, 22 ינואר 2015 12:18

!State of Testing Survey 2015 is Live

State of Testing Survey 2015 is Live!

http://qablog.practitest.com/state-of-testing

השתתפו בסקר והשפיעו

 

State of testing 2015