LOGIN
התחברות או הרשמה
Avatar
להמשך הרשמה ידנית – לחץ על כפתור ההרשמה, להרשמה/כניסה מהירה בעזרת חשבון רשת חברתית – לחץ על הלוגו בכותרת

אפס סיסמה - שכחתי את שם המשתמש

שם משתמש
סיסמה
זכור אותי

he icon   en icon

שגיאה
  • JLIB_FILESYSTEM_ERROR_PATH_IS_NOT_A_FOLDER_FOLDER
  • JLIB_FILESYSTEM_ERROR_PATH_IS_NOT_A_FOLDER_FILES

בכדי להוסיף פוסט בבלוג יש להרשם או להתחבר - ההרשמה/כניסה מתבצעת מכותרת האתר.

ניהול סיכונים בתכנון הפרויקט וכתיבת תסריטים

נכתב על ידי 
ראשון, 19 מרס 2017 11:37
דרגו כתבה זו
(1 הצבעה)

ניהול סיכונים, מושג שאנחנו משתמשים בחיי היום יום כמעט בכל אספקט של החיים.

אנחנו מנהלים את חיינו בניסיון למקסם את האפשרויות השונות עם הכלים שיש לנו.

בעולם פיתוח התוכנה בכלל ובעולם בדיקות התוכנה בפרט אנחנו מנהלים סיכונים כדי שנוציא גרסאות איכותיות ככל הניתן בכלים הקיימים.

 

כדי שנוכל להשתמש בניהול סיכונים בצורה נכונה, בואו נגדיר את משמעות המושג ניהול סיכונים וסיכונים מהם, לפי וויקיפדיה, הפרוש הינו:

"ניהול סיכונים הוא תהליך הקשור בניהול שוטף ומטרתו לאתר סיכונים/מפגעים, הערכת עוצמת הפגיעה/הנזק, תעדוף הטיפול בהם על פי העוצמה, הגדרת השיפור הנדרש וההשקעה הנדרשת לשיפור ובקרה על ביצוע  פעילויות השיפור.

סיכון מוגדר כגורם או פעולה העלולים להתרחש שלא על פי התכנון וכתוצאה ממנו ייגרם נזק, לעלות, לגוף, או לזמן. הסיכון נמדד על פי סבירות המימוש שלו, ברמה הטכנית, התוכניתית או הניהולית, ועוצמת הפגיעה כתוצאה מהכשל מחושבת בעלות, בביצועים או בזמן."

כחלק מניהול פרויקט אנחנו מנהלים משאבים, תכולות וזמנים, על פי רוב יש הבדל עצום בין שלב התכנון לבין שלב הביצוע, המון דברים משתנים במהלך הדרך ולא להכל אנחנו יכולים לצפות.

לכן כמנהלים אנחנו חייבים לנהל את הסיכונים לכל אורך חיי הפרויקט, לנהל את תהליכי הפיתוח והבדיקות ולתת מענה בזמן.

גם כאשר הגדרנו את הסיכונים, אנחנו חייבים לנהל אותם ולתת מענה לכל סיכון ולתת דרכי פעולה איך ניתן למנוע אותם ובמקרה של משבר מה תוכנית המגרה שלנו.

במאמר זה אני אתן דגש על תכנון הבדיקות והתסריטים לכל גרסה.

אנו מנהלים סיכונים משלב הכנת תוכנית הפרויקט ולכל אורך חיי הפרויקט, והמטרה הינה להפחית את השפעת הסיכונים עד השגת יעדי הפרויקט במהלכו ובסופו.

בעולם ניהול הפרויקט ובדיקות תוכנה, כשאנחנו מתכננים את תהליך הבדיקות, אנחנו צריכים לשאול את השאלות הבאות בשלב התכנון, להבין בשלב התכנון את הסיכונים שלנו:

·         מה התכולה שאותה אנו נדרשים לבדוק.

·         מה הם המשאבים שלנו לתכולה הנבדקת.

·         מהו פרק הזמן לבדיקות התכולה, שלב שאותו אנו צריכים להגדיר ותלוי במספר גורמים שיכולים להשפיע על פרק הזמן של הבדיקות (לדוגמא: התחייבות חוזית או חוק רגולטורי).

·         מה החוסרים שלנו (לדוגמא: חוסר בידע, חוסר במעבדות, חוסר בכלים, חוסר בבודקים).

·         מה הסיכונים שעומדים לפנינו (לדוגמא: פרק זמן קצר לבדיקות, חוסר ידע, תלויות בגורמים מחוץ לחברה ועוד)

הבעיה הכי גדולה בתהליך ניהול הסיכונים הינה בסיכונים שאינם ידועים לנו, ולכן אנחנו צריכים לתת Buffer לדברים הלא ידועים ולשיניים שיצוצו במהלך הדרך.

לאחר שהבנו את התכולות, המשאבים, הזמנים והחוסרים שלנו, נוכל לצלול פנימה ולהתחיל להגדיר את הסיכונים הידועים לנו בשלב התכנון, להגדיר אותם ולנהל אותם.

לאורך כל חיי הפרויקט חשוב מאוד לנהל את הסיכונים ולהגדיר אותם מחדש או להגדיר סיכונים חדשים.

בשלב ניתוח הסיכונים אני רוצה להתמקד בניתוח הסיכונים למודולים או תהליך עסקי במערכת שאותם אנחנו אמורים לבדוק הלכה למעשה.

לכל מודול או תהליך עסקי יש מספר מאפיינים מנקודת ההיבט של הפיתוח והבדיקות שאותם אנו צריכים לזהות וגם בשלב זה נשאל את השאלות הרלבנטיות:

·         האם המודול הינו תהליך מרכזי?

·         האם ישנה השפעה על מודולים נוספים?

·         רמת מורכבות הקוד?

·         מה החשיבות של המודול ללקוח?

·         האם טכנולוגית הפיתוח היא חדשה בארגון?

·         האם צוות הפיתוח חדש בארגון?

·         האם לצוות הבדיקות יש ידע קודם על המודול?

·         האם השינוי הינו רגולטורי?

בשלב הזה לכל מודול ניתן ניקוד לכל השאלות בין 1 ל-3, כאשר הציון 1 משמעו השפעה נמוכה והציון 3 הינו השפעה גבוהה.

כך שנקבל לכל מודול רשימה של ציונים לכל פרמטר/שאלה.

נסכם את הציונים לכל מודול וכך נקבל רשימה של מודולים עם ציון סופי, ועכשיו נחלק את הציונים הסופיים לשלוש קבוצות, 8 שאלות * 3 = 24 נקודות, לכן החלוקה לפי ניקוד:

·         המודולים בעלי הציון הגבוהה ביותר – מודולים בסיכון גבוה – ציון 20-24

·         המודולים בעלי ציון ממוצע – מודולים בסיכון בינוני – ציון 14-19

·         המודולים בעלי ציון נמוך – מודולים בסיכון נמוך – ציון 8-13

לכל מודול או תהליך עסקי נבצע את הפעילויות הבאות בהתאם לציון:

·         המודולים בעלי הציון הגבוהה ביותר – נשקיע 100% בכתיבת תסריטים, נבדוק את המודול בצורה מלאה עם כיסוי מקסימלי.

·         המודולים בעלי ציון ממוצע – נשקיע 60% בכתיבת תסריטים תוך דגש על תהליכים עסקיים מרכזיים, נבדוק את המודול עם כיסוי חלקי לפי התסריטים שהגדרנו + exploratory testing.

·         המודולים בעלי ציון נמוך – נשקיע 20% בכתיבת תסריטים, בעיקר בראשי פרקים או check list ונשקיע בעיקר ב- exploratory testing.

 

לסיכום, המטרה הינה לחסוך בצורה מושכלת בזמן כתיבת התסריטים שמשפיעה באופן ישיר על זמן הרצת התסריטים וזמן הבדיקות.

זמן הבדיקות מושפע בהתאם, ככל שנריץ יותר תסריטים זמן הבדיקות יהיה ארוך יותר וזמן הבדיקות של exploratory test קצר יותר ומתאים לבדיקת מומחים שמכירים את התהליך העיסקי.

שונה לאחרונה ב שני, 20 מרס 2017 05:58

חובה להיות משתמש רשום במערכת בכדי להגיב - ההרשמה/כניסה בכותרת האתר

חדשות מעולם הבדיקות

  • Test data and masking

    For large enterprises with many interconnected applications, generating test data can be a challenge. Even more so for big data projects, which is where masking comes in.. Take a copy of production DB from different products around the same timeline and mask the data for GDPR compliance. Surely easier said than done, but can be very effective. IMHO three main requirements to build this: 1. A quick guideline to identify what data will be classified as ‘sensitive’ and ensure it’s GDPR compliant. 2. A masking platform which masks value the same way across, helping with consistent data 3. Creation and usage of test environments is efficient and fit for purpose #RedefiningSoftwareQuality #TestData #Automation The post Test data and masking appeared first on Quality Spectrum.

    18.01.2020 | 9:34 קרא עוד...
  • Your Future Self Will Thank You

    Your Future Self Will Thank You Recently I learned a lesson about the importance of keeping good records.  I've always kept records of what tests I ran and whether they passed, but I have now learned that there's something else I should be recording.  Read the story below to find out what it is!I have mentioned in previous posts that I've been testing a file system.  The metadata used to access the files are stored in a non-relational database.  As I described in this post, non-relational databases store their data in document form rather than in the table form found in SQL databases.Several months ago, my team made a change to the metadata for our files. After deploying the change, we discovered that older files weren't able to be downloaded.  It turned out that the change to the metadata had resulted in older files not being recognized, because their metadata was different.  The bug was fixed, so now the change was backwards-compatible with the older files.I added a new test to our smoke test suite that would request a file with the old metadata. Now, I thought, if a change was ever made that would affect that area, the test would fail and the problem would be detected.A few weeks ago, my team made another change to the metadata.  The code was deployed to the test environment, and shortly afterwards, someone discovered that there were files that couldn't be downloaded anymore.I was perplexed!  Didn't we already have a test for this?  When I met with the[…]

    18.01.2020 | 9:11 קרא עוד...
  • Accessibility Book Review: Inclusive Components by Heydon Pickering

    Accessibility Book Review: Inclusive Components by Heydon Pickering This book’s subtitle of, ‘Accessible web interfaces, piece by piece’ is almost the perfect descriptor as it really does do what it says on the tin.  Want to build an accessible tooltip?  This has step by step instructions with code examples and design renderings to not only show you what to do but show what it ‘should’ look like. There is plenty covered throughout the book and it is very easy to digest, even for someone who only reads code rather than writes it.  I’ve put some of the chapters included in the book below to give you a flavour of what to expect.  There’s even more under some of the headings with checkboxes and radio buttons included under Toggle Buttons as an example. Chapters include; Toggle Buttons Menus and Menu Buttons Collapsible Sections A Content Slider Data Tables Each chapter has a Conclusion summarising the content and a Checklist for those that have read and want a quick check or refresher.  These were particularly useful for me to help confirm my thoughts and I see no reason they wouldn’t do the same for someone with a more in-depth coding background.  In summary, this is a great book for anyone associated with web development or indeed design.  Like anything to do with software the examples given is not the only way to achieve accessible components and updates like HTML5 may render some of the recommendations redundant but that doesn’t stop me recommending it.  While the book was provided free to[…]

    18.01.2020 | 7:35 קרא עוד...

טיפים

לרשימה המלאה >>